<h3>לידת בתנו מרים רייזל שתחי' </h3>

כמו שהזכרתי למעלה, במוסקבה עבדתי ב'רעטוש' של פארטרעטן. לעבודה זו צריכים אור חזק.

ומאחר שגם בביתנו שבמוסקבה לא הי' עוד חשמל, הבאתי מזלאבין לאמפ (מנורה) גדול נומער 30 של קעראסין (נפט) המפיץ אור גדול, ולאור לאמפ כזה יכולתי לעבוד רעטוש גם בשעות הלילה. אך צריכים היו לדעת איך להדליק את הלאמפ הזה.

בי"ט כסלו תש"ה סדרו אנ"ש לראשונה התוועדות גדולה בחדר גדול שהשיגו בשביל ההתוועדות.

לפנות ערב של י"ט כסלו לקחתי את הלאמפ אתי והלכתי למקום ההתוועדות — בכדי להדליק את הלאמפ.

בבואי חזרה לביתי והנה זוגתי תחי' התחילה להרגיש חבלי-לידה. רצתי מיד לקרוא לאחות (נורס) בשבילה.

אך כאשר חזרתי עם האחות, והנה היא — זוגתי — כבר ילדה בעצמה למזל-טוב את בתנו מרים רייזל שתחי' — א חסידישע טאכטער — י"ט כסלו תש"ה — בעת ההתוועדות.

ובזה נהיינו הורים לשתי בנות שי'.

*

כמו שכתבתי למע', רוב אנ"ש העמידו בבתיהם מכונות אריגה וגם אני בתוכם. ואחותי גאלדע בבואה לסמ. עבדה על מכונת האריגה שבביתי. ובבית הורי העמדתי מכונת 'שתי'*.

אצלי היתה מכונת עץ עגולה כמו חבית גדולה שהקוטר שלה הי' מסתמא עשר מטר ועלי' עשיתי את חוטי השתי בשביל אותם שהי' להם מכונת האריגה המכניסה את חוטי הערב בין השתי (עי' במס' שבת פרק האורג משנה ב' בתויו"ט). על מכונה זו עבדתי בעצמי לעשות את חוטי השתי בשביל אותם שהיו להם מכונות האריגה ואבי ז"ל ניהל החשבונות עם הלקוחות.