<h3>ישיבת תו"ת בוויטעבסק</h3>

באנו לוויטעבסק כאשר כל התלמידים כבר הסתדרו. אבל ראש הישיבה הר"ר גבריאל כגן ז"ל (שהתיישב בסוף ימיו בכפר חב"ד) קבל אותנו בסבר פנים יפות וסדר אותנו באש"ל. אני ומשה שכרנו אכסניא באותו בית שדר ר' גבריאל עם משפחתו.

הסדר הי' שלמדו עד 8 בערב גמרא וחצי שעה למדו תניא. המשגיח הי' הר"ר צמח שי', בנו של ר' יצחק מתמיד הי"ד, ולמדנו באין מפריע כל החורף.

באותו חורף התחלתי לקרוא בתורה בשבת סדרות שלמות. הסדרות הראשונות היו פרשת בא ויתרו ואח"כ המשכתי בכל ש"ק פרשה. את קרה"ת חזרתי בערב אחרי הסדר בבואי לאכסניא. בשכנות לאכסניא שלנו הי' מנין להתפלל בשבת וקראתי בתורה בזה המנין כל החורף בשבת. וגם בבואי הביתה המשכתי לחזור כל הסדרה וגם קראתי בתורה בביהכ"נ, וככה נהייתי בעל—קורא.

* * *

ומענין לענין באותו ענין —

עיר וויטעבסק היא עיר גדולה — עיר ואם בישראל — מחולקת לארבעה חלקים: 1) החלק שמעבר נהר דווינא נק' 'קליינער זייט', 2) מעבר השני של הנהר הוא החלק הגדול הנק' 'איזהאריע', 3) חלק הנק' 'זערעטשייע' 4) וחלק הד' 'זאדונאווע'.

א) אנחנו למדנו בחלק 'איזהאריע' בביהכ"נ הנק' 'באראנס מנין'. [וזאת להעיר שבאותו מחוז כמו וויטעבסק, נעוועל, פאלאצק ועוד, קראו לביהכ"נ — 'מנין'. באראנס מנין הי' בנין גדול של לבנים (חומה) הנק' 'מאיער' ולא מנין קטן.]

ב) בחלק 'זערעטשייע' הי' ג"כ מחלקת תו"ת 'ישיבה קטנה' והר"מ הי' הר"ר אברהם בריינין.

ג) וב'עבר הקטן' למדו תלמידי 'קליינום זאל' — הבחורים המבוגרים. ראש הישיבה (המשפיע או המנהל) הי' הרה"ח ר' אברהם מאיאר ז"ל.

(את הגשמיות — אכילה, שתי וכו' — לא החשיבו יותר מדי בכל הישיבות, והגם שהיה מצב דחוק. העיקר היה — הרוחניות.)

הרבנים בוויטעבסק:

ב'עבר הקטן' כהן ברבנות הרב החסיד המפורסם רש"י מעדאליע שהי' מקושר לרבותינו, שכהן לאחרונה בעיר מוסקבה עד שאסרוהו.

ב'איזהאריע' כהן הרה"ח הישיש ר' יהושע נימאיטין ז"ל, זקן ונשוא פנים, מחסידי אדמו"ר מהר"ש, הרש"ב והריי"צ נ"ע. נפטר במצור על לענינגראד בתש"ב.

עד כאן אודות העיר וויטעבסק.

כל החורף תרפ"ט למדתי בוויטעבסק באין מפריע ות"ל שעשינו חיל ולחג הפסח נסעתי הביתה — לזלאבין.

* * *