<h3>הכנסי לדפוס-לינאטיפ</h3>

לש"ב הרב ר' משה מארגאלין (שנהי' בינתיים ג"כ שמש) היו ידידים, בני עיר שלו, שהי' להם דפוס גדול במאנהאטן והציע לי ר"מ ללכת עמו לדפוס שלהם, אולי יקחו אותי ללמד (אף שר"מ בעצמו בקש מהם בבואו לאמריקה ללמדו והשיבו פניו ריקם).

נסעתי עם ר"מ למאנהאטן לבית דפוסם הנק' דפוס 'האחים גערץ'. המה שלשה אחים — טייערע אידן, שומרי תורה, 'מזרחיים'. בדפוס נמצאים רק שניים מהם: האחד ר' דוד יעקב והשני ר' לייזער — והוא הוא המומחה בדפוס.

נכנסנו למשרד ופרשנו — ר"מ ואני — את שיחתנו, כי הנני עולה חדש והדזוינט הפסיק תמיכתו בי ואני מעוניין ללמד לעבוד על 'לינאטיפ' (אצלם היו ג' או ד' מכונות 'לינאטיפ').

ר' לייזער הנ"ל התחיל להתעניין בי ושאל אותי איזה שאלות (טכניות) אך לא הרבה בשאלות. ואח"כ הצהיר: "אייך נעם איך!"

הוא ראה בי שאינני 'א גרויסער שלים-מזל' ולא יצטרך לעבוד עלי 'צופיל'.

(אחרי הרבה שנים, דבר ר' לייזער עם איש א' אודותי ואמר: "מעולם לא ראיתי אזא גילונגענעם מענש — וואס איך האב עם גיזאגט האט ער גלייך אופגעחאפט, ניט געדארפט איבערזאגן א צווייטן מאל".)

ואמר לי לבוא לדפוס ביום הראשון (זונטאג) הבא — כשהמפעל ריק מפועלים. כי המפעל הוא א 'יוניאן שאפ' (שייך להסתדרות) ואסור לזר להמצא שמה.

* * *

כעת, לאחר ארבעים שנה, הנה כל שיטת הסידור וההדפס נשתנתה כליל. כי ה'קאמפיוטר' (מחשב) לקח את מקומו וכל ענין הסידור נעשה כעת נקל יותר, מהיר יותר (לאין ערוך) וגם נקי יותר — אבל אז הי' נעשה הסידור רק ע"י מכונת 'לינאטיפ'.

ובכדי שיהיה איזה מושג ע"ד מכונת 'לינאטיפ', אצייר בקיצור מכונת 'לינאטיפ'.

א) בראש המכונה למעלה מונח 'מאגאזין', כלומר 'תיבה של מתכת' שבה מונחין ה'מאטריצן' (האותיות) של נחושת ועל צד (עובי) המאטריץ חרות אות שוקע — כחותם שוקע — כזה:

המאטריצן בהמאגאזין מונחים שורות שורות — למשל, עשרים אות א', עשרים אות ב', עשרים אות ג' וכן הלאה כל הא"ב.

ב) הנך יושב על כסא באמצע המכונה ולפניך מקלדת (KEY-BOARD) כמו במכונת כתיבה כזה :

וכשאתה נוגע באצבע על המקלדת באות 'א' — אזי מיד יורד מהמאגאזין המאטריץ עם ה"א" ונכנס למקום מסוים, וכשאתה נוגע אח"כ באות ב' יורד האות ב' ונספח ויושב אצל ה'א' וכן הלאה עד שמתלקטת שורה שלמה של תיבות.

ג) משמאל המכונה נמצא יורה עם עופרת רותחת בחום של 500 מעלות.

וכאשר מתלקטת שורה שלמה של מאטריצן (אותיות) אז שולחים את השורה השלמה אל מול פי היורה הרותח, ואז יורד 'פאמפ' (משאבה) ודוחק בכח גדול את העופרת הרותחת (שהוא נוזל כמו מים) אל מול השורה השלמה של המאטריצן (שהאותיות בהם הן שוקעות ונעשה שורה שלמה של עופרת עם אותיות בולטות (כמבו' בחסידות וכן בהלכה שחותם שוקע עושה חותם בולט) אשר ממנה מדפיסים על פרעס.

בחלק מלאכה זו צריכים זהירות יתרה מאד כי כאשר המשאבה דוחקת בכח גדול את העופרת הרותחת, ואם ח"ו השורה השלמה אינה בסדר ובדיוק אל מול פי היורה ואז תותז ח"ו העופרת הרותחת לצדדין — ותגיע ח"ו על הידים וגם על הפנים היל"ת ח"ו.

זהו הענין בקיצור גדול, והמ"י.

* * *

כמו שהזכרתי לעיל שר' לייזער (גערץ) אמר לי לבוא אליהם לדפוס ביום הראשון הבא — כמובן שקיימתי ובאתי.

בית הדפוס הי' ריק מפועלים. לייזער לקח אותי והושיב אותי ליד המכונה, והראה לי איך להשתמש באצבעות היד על המקלדת, כי צריך להתאמן באיזה אצבע מחמש האצבעות להשתמש, איזה באות א' או ב' או ג' וצריך להתרגל ולהתאמן בזה היטב היטב, "למען ירוץ הקורא בו" — וזהו לפני שאר הענינים.

הוא יעץ לי לעשות בביתי דגם מהמקלדת וגם בביתי — להתרגל באצבעותיי.

ביום הראשון הבא (השני) לימד אותי דברים נוספים. ככה הי' עטליכע זונטיק'ן. כמו"כ הראה לי איך ליצוק שורות של עופרת רותחת ע"י הפאמפ (משאבה).

כעבור שבועות (כלומר זונטיג'ס) מספר — זה הי' בקיץ — אמר לי לייזער, היות כי בשבועות הבאים יוצא כל המפעל לחופש (וואקיישן), ובכן אם יכולתי להשיג איזה קונטרס קטן לסדר — והיות שהמפעל יהי' אז ריק מהפועלים איזה שבועות — יהי' ביכולתי לסדר את הקונטרס הקטן — ואח"כ ידפיסו המה את הקונטרס על הפרעס אצלם בדפוס.