<h3>אודות ההסתדרות </h3>

המנהג הי' אז שהיו נותנים להרבי נ"ע הצעות — במה היא בדעת השואל להתעסק. ואז הי' הרבי נותן הסכמתו על מה שהי' מוצא לנכון.

— עוד בתחילת בואי הנה התידדתי עם הרבי שליט"א (הרמ"ש אז) וספרתי לו שיודע אני עניני דפוס אך לא לפי שיטת אמריקה. ויאמר לי הרבי שליט"א: "מיר זוכן שעם לאנג אימעצין וואס זאל זיך פארנעמען מיט דפוס!" (אנו מחפשים זמן רב מישהו שיתעסק עם דפוס!)

כמו שהזכרתי לעיל, רבים מתלמידי ישיבות ליטא נעשו פה שמשים בבתי כנסיות. (ראש ישיבה ליטאי התבטא אז, "שמשות אין אמריקה איז די כשר'סטע פרנסה".) הבעי' עם שמשות היא, כי השמש צריך גם לקרוא בתורה — ומי שלא הורגל לקרוא מנעוריו, הנה יש לו בעי' .

אבל לגבי — אין ענין קריה"ת בעי' כלל!

כמו כן, אחדים מהפליטים נעשו פה שוחטים.

לעיל הזכרתי שקבלתי קבלה על שחיטת עופות, ובפאריז שחטתי יחד עם הרב החסיד ר' בצלאל ווילשאנסקי נ"ע.

והיות שהיתה אצלי עוד הבעי' עם הדזוינט שצוה עלי ליסע לקליבלנד, ובכן כתבתי להרבי נ"ע על הבעי' עם הדזוינט עם שלשת ההצעות: א. דפוס, ב. שמשות, ג. שחיטה.

וזה הי' מענה הרבי נ"ע:

בקבלי מענה זה מכ"ק, ידעתי שמקום ההסתדרות שלי הוא ניו-יורק ולא קליבלנד (מה גם שהדעת נותנת לזה — כי מה אעשה שמה בקליבלנד).

אודות תמיכת הדזוינט לא פעלו מאומה. ואחרי זמן קצר הפסיקו תמיכתם, באמרם: "סע לקליבלנד ושמה נתמוך בך!"

*

ומכיון שהדזוינט הפסיק את תמיכתו בי ועלי הרי לפרנס משפחה של חמש נפשות, התחלתי לעבוד בדפוס קטן (ע"י השתדלותו של הרב החסיד ר' ישראל דזיקאבסאן ז"ל) בעד משכורת זעומה. כמו כן לימדתי בביה"כ של הרב דזיקאבסאן (באברויסקער שול) בימי החול בין מנחה למעריב — עין יעקב. ובש"ק קראתי בתורה וגם בעד זה קבלתי איזה תשלום, ומעט מעות הי' לי מקודם — ובכן האבן מיר זיך בעה"ש דורכגילעבט.

ובענין רגילות הזביחה שהזכיר הרבי נ"ע, הייתי מקיים בזה שבכל יום ה' (דאנערשטיג) הייתי הולך לשוק העופות ולוקח 2 עופות והייתי (בעצמי) שוחט אותם!

אבל עיקר הבעי' היתה אצלי לגבי העתיד שלי, שהוא ענין הדפוס — ללמד ולהשתלם בענין ה'לינאטיפ'. הלא ראשית הסכמתו של הרבי היתה להתעסק בדפוס, שזהו — 'לינאטיפ', וזהו דבר לא נקל כלל, כי כל בתי-הדפוס המה תחת ה'יוניאן' (הסתדרות) ואין מי שיקח אותך ללמד אומנות זו.

* * *