<h3>ענין אירלנד </h3>

אחרי המלחמה החליטה ממשלת אירלנד לתת מתנה למדינת ישראל אלפי טון בשר (כמובן, כשר).

אבל הלא לעשות משוורים חיים בשר כשר צריכים: שוחטים, מנקרים וגם רבנים (על אתר) וסתם פועלים. גם קופסאות שימורים רצו להכין. בקיצור — למבצע בגודל כזה צריכים צוות גדול של עובדים (וגם שיהיו יראי שמים) ויפנו אל 'איגוד הרבנים — פליטים' שהי' בפאריז לסדר את המבצע.

דודי הרב ר' חיים לייב הנ"ל הי' ראש האיגוד וירא כי כבד הוא — המבצע — ממנו ולא יוכל לסדרו. ויפן אל הרר"ב גאראדעצקי מהלשכה הנ"ל, שיקח את המבצע הזה לידו.

וישאל הרר"ב את הרבי נ"ע אם לקחת את המבצע הזה, והרבי הסכים!

הרר"ב הכין רשימה של קבוצת האברכים מאנ"ש שלמדו ענין הזביחה בפאקינג שתיסע לאירלנד, וגם אותי הכניס ברשימת הקבוצה, אך היות שכבר היתה אצלי ויזה לארה"ב לא חשבתי אודות אירלנד.

*

אם כי היתה אצלי ויזה לארה"ב, אבל סידור הענינים לא עלה כ"כ בקלות.

הנסיעה מצרפת לארה"ב היתה אז באני' והיות שזוגתי תחי' היתה בהריון עם בני גרשון שי', שאלתי את הרבי נ"ע אם לנסע לפני הלידה או לעכב נסיעתנו עד לאחר שתלד בשטומ"צ. וזהו מענה כ"ק אדמו"ר נ"ע:

אחרי שכבר הי' בידי הסכמת כ"ק אדנ"ע להגר לארה"ב, באתי ל'הלשכה' וספרתי להרר"ב הנ"ל אודות הסכמת כ"ק להנסיעה לארה"ב — לא הי' הרר"ב שבע רצון מזה מאוד, ועוד יותר... והתבטא 'פתגם' של אי שביעת רצון!...

הערה:

לאחר זמן, בהיותי פעם אצל הרבי שליט"א במשרדו ונסב הדיבור (עס איז גיקומען צו רייד) אודות נסיעת אנ"ש מאירופה לאה"ק או לארה"ב וכו', התבטא כ"ק: "אויף קומען צום רבי'ן דארף מען ניט פרעגן!"

*