<h3>חורף תרפ"ח</h3>

לעיל הזכרתי שהתחלנו לקרוא בתורה עוד קודם גיל בר-מצוה בלמדנו בקיץ העבר בסוראז. אבל כמובן, כשנער מתחיל לקרוא בתורה, הנה מן הנמנע שיקרא בלי שגיאות.

בעירנו, זלאבין, היו בעלי קריאה טובים (גם אבי ז"ל הי' בע"ק) וסידר אבי ז"ל עם הרב בנימינסאן שבשעות היום נלמד גמרא אצל הרב ובשעות הערב נלמד אצל מלמד-זקן ורגיל, שמו הי' ר' איצשע מאטליעס (ריסקין). למדנו אצלו תנ"ך (ירמי') וגם דקדוק הלשון.

והנני זוכר שלבסוף הזמן לקח חומש שמות (בתחלתו) ועל כל מלה ומלה בחן אותנו בע"פ: על איזה אות מהתיבה היא הנגינה? והטעם — מדוע?

ובכן, למדתי לדייק בקריה"ת. ואף שכבר עבר יותר מיובל שנים, הנה הרבה כללים בנגינה, מלעיל, מלרע ועוד, נשמרו עוד בזכרוני.

כך עבר חורף תפר"ח.

* * *

המצב הי' אז שהשלטונות בעזרת היעווסעקציע (או היעווסעקציע בעזרת השלטון) עבדו לבטל ולגרש את שארית הישיבות הקטנות, ואיך עשו זאת? הלא התלמידים היו בגיל צעיר ואי אפשר לאסרם, אז אסרו את המגיד שיעור או ראש הישיבה, או עקבו אחריו עד שנאלץ לברוח, וממילא נתבטלה הישיבה קטנה.

אבל היו הרבה ערים שבהן התקיימה עוד הישיבה (תו"ת) ובתוכן היתה העיר ראמען , עיר ואם בישראל עם אוכלסיה יהודית וגם הרבה חסידי חב"ד. ויעצו לנו לנסוע לזמן הקיץ (תפר"ח) לראמען. (להתקשר טלפונית לברר את המצב שמה הי' אז בלתי אפשרי.)

נסעתי לראמען ביחד עם הרב, כי הוא נסע להתראות (כמו שהזכרתי לעיל) אודות רבנות ראמען.

אבל, לדאבוננו, בבואנו שמה נודע לנו שזה עתה נתבטלה הישיבה והוכרחתי לחזור לזלאבין, ולמד אתנו הרב בנימינסאן גם בקיץ זה.

כך עבר גם קיץ תפר"ח בלי שינויים מהותיים.