מב
מרור שאכילתו בלתי נסבלת מפני חריפותו - אין יוצאים בו ידי-חובה (המלך-במסיבו, ב, עמ' צט - בשם אדמו"ר מוהריי"צ) .
ובשער-הכולל (מח, יא): ואם אי-אפשר להשיג חזרת, אזי יקח תמכא שקורין חריין.. ובלבד שיהיה מפורר ויפוג מרירתו שיהיה ראוי למאכל אדם. וראה עוד בס' ויגד-משה (עמ' רה-רו).
* בדבר שיעור המרור - ראה להלן (אות קל).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.