מא

בדבר לקיחת חריין מפורר וחתיכה שאינה מפוררת, ראה בס' רזא-דעובדא (עמ' קכח. קל - לכורך: רק חריין שחוק), דרכי-חיים-ושלום (אות תקצ).

במנהגי-ספינקא (עמ' ל): חריין בלתי מפורר. במנהגי-בעלז (עמ' מב-מג): חתיכה בלתי מרוסקת וחסא, ולחזרת - חריין שרוסק סמוך לסדר. אך בהגדת בעלז (עמ' כב), שלמרור לוקחים חסא וחריין מרוסק. וראה עוד בס' ויגד-משה (עמ' רה-רז), ושם גם בדבר סחיטת החריין כדי שלא ילחלח את המצות. ואולי הוא גם כדי להפיג מן החריפות. חריין שחוק וסחוט היטב - לחזרת - נזכר גם ברזא-דעובדא (עמ' קכח). בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' שג-דש), נטעי-גבריאל (ב, עמ' קפט-קצ), אם יהא החריין מפורר אם לאו.

חסא וחריין יחדיו כמנהגנו - כן הוא בהגדת לעלוב (עמ' נא - והחריין מגורד מערב יו"ט), בהגדת רוז'ין (עמ' קי) מנהג טשורטקוב ובויאן (ועל הרה"ק רד"מ מטשורטקוב, שנטל חריין נמלל בתוך עלי הסאלאט), בס' ערכי-יהושע (אות קכא - ולחזרת: רק חריין), הגדת סקווירא (עמ' כ-כא - ולחזרת רק חריין), מנהג באבוב (לכורך. אך למרור - רק סאלאט), ובמנהגי-מהריי"ו (אות שסט-שע - והחריין שחוק מערב יו"ט, גם ללילה השני). וראה עוד בהגדת צאנז (עמ' רז - מנהג הרה"ק משינווא והרה"ק מקאלאשיץ) ובס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' קפט).

הנוהגין בחסא ללא חריין: אוצר-החיים צאנז (אות שמז - ולכורך: חזרת), מנהגי-קומרנא (אות שלב - ולכורך: חריין מפורר), מנהגי-אליק (אות קכג - ובאם לא היתה חסא, נטלו חריין). וחריין ללא חסא: משמרת-שלום (לה, ב), קונטרס-המנהגים דקוידנוב (אות סב), תפארת-איש (עמ' שפז), מנהגי-קרלין, קדושת-ישראל (אות מז. לחזרת וכורך חריין טחון, ולמרור עלי חריין). ובדבר אם יש חילוקי מנהגים בין "מרור" ל"כורך", ראה בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' שמג-שדמ).

בהגדת 'במסלה' (עמ' קמט), נעתק מס' זכרון-אליהו מזידיטשוב טעם בדרך הקבלה מדוע צריך להיות המרור מעלים ירוקים דוקא.