כג

עישון

להלן (אות קלח ואות קמז) ראינו, שאדמו"ר מוהרש"ב, אדמו"ר מוהריי"צ והרה"ח ר' לוי יצחק (אביו של אדמו"ר זי"ע) לא נמנעו מלעשן בחג-הפסח. ואדמו"ר מוהרש"ב כותב לבנו אודות הדברים שהוא מבקש שיביא עמו לחגה"פ, ובין השאר: פאפיראסן [=סיגריות]

עבורי מסתמא עשית (אגרות-קודש, ב, עמ' תשפט) . וזאת אע"פ שסבירא ליה שבעישון הטבק שואפים איזו ממשות (ראה שם, א, עמ' שיז) . ולעיל (עמ' כז) הבאנו, שקודם הפסח היו בחורי הישיבה בוררים את טבק העישון שנועד לשימושו של הרבי בימי הפסח.

וראה בשדי-חמד מע' חמץ ומצה (סי' א אות ג), שיש אומרים שבהדבקת נייר הסיגריות יש חשש חמץ. אך כאן שבעצמם הדביקו את הנייר, לא ראו לחשוש.

וראה גם בארחות-חיים החדש (תסז, כא), מקור-חיים (לבעל החות-יאיר, סי' תסא).

ובהגדת מהר"ז (עמ' מב): והאחרונים התירו בלי שום חשש כלל.

אדמו"רי גור היו מעשנים בפסח (ראה להלן אות קמז). וראה באוצר-החיים (אות שס), שבימי הפסח לא היה הרה"ק ר"ח מצאנז מעשן סיגריות, אלא רק מקטרת.

וכך נהגו גם אדמו"רי לעלוב (הגש"פ עמ' כב). בס' קדוש-ישראל (עמ' קס), שהרה"ק ר"י מוויז'ניץ לא עישן סיגריות במשך כל חגה"פ (אך עישן באחרון-של-פסח. וכך נהג גם הרה"ק מצאנז). גם בנו מוהרח"מ לא עישן בפסח, והתבטא על כך שזה "ענין לאדמו"רים" (מאיר-החיים, עמ' קצח). זהירות מעישון במשך כל ימי חגה"פ רשומה גם ברזא-דעובדא (עמ' קכג). וראה עוד בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' רט).