קד

כוונה זו שייכת לרבים

[א] ב'פתח דבר' לסידור עם דא"ח (מהדורת תשכ"ה ואילך, הע' 3) , רשומות כוונות אלו בין הכוונות הבודדות שהכניס רבינו בסידורו, "וי"ל אשר כוונות אלו [שבסידור] שייכות לרבים - ראה בהגש"פ עם לקוטי מנהגים וטעמים אשר לכ"ק אדמו"ר שליט"א" עכ"ל.

[ב]

אדמו"ר בסידורו אין דרכו לבאר מה שיכוון, ומה שביאר כאן, נ"ל שהוכרח בזה, מפני שארז"ל (ברכות נא, ב) אין מברכין על כוס של פורעניות.. ולהוציא מכל הנ"ל צריך לכוון שהפורעניות האף והזעם הוא על היין ששופך לתוך כלי השבור, ומה שנשאר בתוך הכוס הוא יין המשמח (הגש"פ לאדמו"ר זי"ע. ונראה מדבריו שאדמו"ר בסידורו כתב את הכוונות לא מפני ההכרח בביאור הטעם שאין לשפוך, אלא שההכרח הוא לכוון כוונה זו כדי שלא תהא ברכה על הפורעניות. ולכן כוונה זו שייכת לרבים).