קג

שפיכת היין וכוונתה; סוד היין הנשאר

באמירת דם ואש ותמרות עשן ישפוך שלוש שפיכות, ואין ליטול באצבע כי-אם בכוס עצמו. 1

וישפוך לתוך כלי שבור (ויכוון שהכוס הוא סוד המלכות, ושופך מהיין שבתוכו, סוד האף והזעם שבה, ע"י כח הבינה, לתוך כלי שבור סוד הקליפה שנקראת ארור).

באמירת עשר מכות ישפוך עשר שפיכות מהכוס עצמו כנ"ל (ויכוון בשפיכה גם כן כנ"ל), ומה שנשאר בכוס (נעשה סוד יין המשמח, לכך) לא ישפוך אלא יוסיף יין (סידור אדמו"ר. ובהגש"פ כתב אדמו"ר זי"ע, שהוא לאפוקי מהאמור בס' פסח-מעובין - הובא בחק-יעקב תעג, לז - דיש שופכין את היין הנשאר ושוטפין הכוס, משום שנזכר שם המכות).

הערות

  1. 1. טעם השפיכה הוא כדי שהקליפות לא יינקו מן המלכות (שהוא הכוס), ושפיכה באצבע אינה "שפיכה מן הכוס". ובפשטות י"ל שזהו ממידת דרך-ארץ, כיון שמברכים על הכוס, אין זה מן הראוי שיפגמוה בהכנסת האצבע לתוכה (המלך-במסיבו, ב, עמ' קח). והשווה למ"ש בעל המשנה-ברורה בשער-הציון (תעג, פא) שיש בזה משום מיאוס. וראה גם בס' ויגד-משה (עמ' קנד).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.