כו

מי שעבר את "קו התאריך" באמצע ימי הספירה, וניתוסף לו יום במספרו - אין ספק שצריך להמשיך דוקא בספירתו שלו, שהרי מופרך לכפול ספירה אחת פעמיים. ויכול גם-כן לברך, אך "מהיות טוב אל" וכו' - ישמע הברכה מאחד שבכאן, ויכוין לצאת בה. שהרי הברכה היא על עצם המצוה, ולא על מספר היום, שלכן אין סתירה במה שלהמברך הוא יום שלושים ולהשומע שלושים-ואחד (אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע, יז, עמ' רסה) .

וראה עוד באגרות-קודש שם, עמ' קנג [בהעתקה מוקדמת יותר נרשם שהוא מכ"ה בניסן. ועוד ניתוסף שם בתחילתו: הרי כתבתי לבוא לחגה"פ (ולא באמצע הספירה). ובסעיף הראשון נכתב שם: בנוגע להברכה - ישמע מאחר].

ובלקוטי-שיחות (ג, עמ' 999-998), שצריך להמשיך כפי הספירה שלו. כל הנ"ל ועוד, ראה גם בס' שערי-הלכה-ומנהג (או"ח, ב, עמ' קמח-קסב). שקו"ט בדברי הפוסקים וביאור הענין באריכות, ראה בקונטרסו של הרה"ג ר' עזרא שוחט שליט"א "בדין העובר את קו התאריך, לענין שבת ויו"ט ספירת-העומר ושבועות", קובץ מגדל-אור (ז, יא ניסן תשמ"ט, עמ' 383-111. ולענין ספיה"ע בפרט: בעמ' 326-215). וראה גם בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' קט-קי).