קא
"ואעבור עליך.. רבבה כצמח השדה"
..ותמלא הארץ אותם. ורב כמה שנאמר "ואעבור עליך".. "רבבה כצמח השדה".. (כן הוא סדר הפסוקים בנוסח אדמו"ר. ובהגש"פ שלו ביאר כ"ק אדמו"ר זי"ע את טעמו של סדר זה) . 1
הנוסח המקובל בקהל החסידים הוא, שמקדימים את הפס' רבבה גו' לפס' ואעבור גו' (כפי שמביא אדמו"ר זי"ע בהגש"פ שלו מסידור האריז"ל קול-יעקב ומסידור יעבץ. וכן הוא גם בסידורי האריז"ל של הבעש"ט, של הר"ר אשר וזאלקווא תקמ"א). וכך גם גורסים בהגדות החסידים הראשונות חלקת-בנימין ובאר-מים.
אך בסדר ההגדה שבסידור חמדת-ישראל, הגיה הרה"ק ממונקאטש כפי שהוא בנוסח רבינו (ראה דרכי-חיים-ושלום, אות תרא הע' ג). ובשם החיד"א בפני-דוד מובא, שכן הוא בס' הכוונות שסידר מהר"מ פאפירש [הוא סידור האריז"ל הנפוץ בקרב האשכנזים]. 2 וקרוב לזה הוא גם בהגדות בית-צאנז, 'במסלה' וספינקא: "ותמלא הארץ אותם". "ואעבור עליך".. ורב כמה שנאמר "רבבה כצמח השדה" (וכפי שמביא אדמו"ר זי"ע שם ממשנת-חסידים וסידור האריז"ל להר"ר שבתי. וכן הוא בסידור הפרד"ס). בהגדת 'במסלה' מובא, שמהרי"א מקומרנא אמר את הפסוק ככתוב בתנ"ך. ושמא הכוונה היא גם שלא הפסיק באמצע בדרשת "ורב כמה שנאמר", והוא כנוסח אדמו"ר.
הערות
- 1. וזה לשונו [עם תוספות בין אריחיים]: הטעם לסידור רבינו יש לומר, על-פי דרך הפשט: א] "ואעבור" גו' אין לו שייכות לדרשת "גדול - עצום" [ואילו לנוסח המשנת-חסידים והר"ר שבתי נמשך פסוק זה לדרשת "גדול - עצום"], וגם לא מצינו שיביא בעל ההגדה פסוקים ממקומות שונים בדרשה אחת [ואילו לנוסח הנ"ל מובאים לדרשה זו גם הפסוק "ובני ישראל פרו" וגו' וגם הפסוק "ואעבור" וגו']. ב] סידר הפסוקים כמו שהם כתובים בקרא ["ואעבור" לפני "רבבה", ולא כנוסחים האחרים שהוא בסדר הפוך]. והסיפור "ואעבור עליך" מבאר ענין "ורב", כמו שמסיים "בדמיך חיי", וכמש"נ (שמות א, יב) "וכאשר יענו אותו כן ירבה" [ואם-כן נרמז ענין הריבוי בתיבות "בדמיך חיי" שבפסוק "ואעבור עליך". ואילו לנוסחים האחרים הוא פשוט יותר, שלמדים "ורב" מהתיבות "רבבה.. ותרבי.."].
- 2. והוא לו בפירושו להגדה זרוע-ימין (שבדפוסים ישנים נדפס במצורף לס' פני-דוד), וז"ל: ורב כמו שנאמר "ואעבור עליך" וכו'. ראיתי בסידור הרב יעבץ שכתב אחר "ערום ועריה" בפירושו וז"ל: ולא היה זכות בידם להגאל לפיכך נתנו להם שתי מצות דם מילה ודם פסח שבזכותן נגאלו כמ"ש על הפסוק "בדמיך חיי", לכך היה מנהגו של אמ"ה ז"ל לומר כאן "ואעבור עליך גו' בדמיך חיי", וכן אנו נוהגים אחריו. מ"מ לא העמדנוהו בפנים, באשר לא ראיתיו עד הנה כתוב על ספר, ושלא ליתן פתחון פה לבעל-דין לחלוק בהיותו שלא כסדר הכתובים. עכ"ל. ונעלם ממנו שהוא נסחת האר"י זצ"ל, ועוד שהוא מעיד שכך הוא הנסח הקדום... ובס' הכוונות שסידר מהר"ם פאפיראש כ"ץ כתוב וז"ל: ולכן תקנו פסוק זה בתוך ההגדה אחר פס' "ויהי שם לגוי... ותמלא הארץ אותם", אח"כ אומר פסוק "ואעבור עליך" וכו' עכ"ל. הא למדת שהיא נסחת האר"י זצ"ל, ומטי בה מהמסדרים סדר ההגדה, וגם הוא כסדר הכתובים ואעבור וכו' רבבה וכו'. עכ"ל (וכך גורס החיד"א גם בפירושיו האחרים להגדה: שמחת-הרגל, שפה-אחת ובתי-הנפש).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.