כג

השוכח והמסופק

[א]

באם שכח לספור באחד הלילות וגם לא נזכר לספור במשך יום המחרת - "לענין הלכה: נוהגין לספור בשאר לילות בלא ברכה" (שו"ע אדמו"ר תפט, כד)

[ב]

הרה"ח ר' ישראל לעוין ע"ה (מנעוויל) היה מורה בפשטות לספור בברכה גם באם שכח (שמעתי מהרה"ח ר' מ"מ ראסקין שי') וספק גדול האם היתה זו הוראה רווחת בקרב רבני אנ"ש, דלא כמפורש בשו"ע אדמו"ר דלעיל. גם כ"ק אדמו"ר זי"ע בשיחותיו הביא כדבר פשוט את הדין שאם חיסר יום אחד אינו יכול להמשיך ולספור בברכה (ראה: לקוטי-שיחות, א, עמ' 270; ח, עמ' 54. תורת-מנחם, תש"י, עמ' 64) .

וידועים דברי הרה"ק מקומרנא בס' אוצר-החיים (פ' אמור, מצוה ש"ד, ד"ה מדיני המצוה):..ואם גם ביום שכח, מונה בשאר לילות עם כל ישראל בברכה, כך הוא דעת כל הראשונים.. וכך הונהג אאמו"ר זצ"ל וכל הצדיקים, כך הלכה פסוקה בלי גימגום שאם שכח לספור יום אחד סופר בשאר לילות בברכה.. עכ"ל (וראה במנהגי-קומרנא [אות שנ], ושם נסמן למ"ש בשלחן-הטהור [סי' סו, זר-זהב ד, כללי השמועה אות ח], ועיי"ש לגבי כל ספק ברכות. וכך כתב גם בספרו עצי-עדן למשניות סוף פ"י דמנחות. וראה עוד בס' מנחת-עומר, קונטרס שירי מנחה סי' ו אות א).

על דבריו אלו של הרה"ק מקומרנא כתב בס' ארחות-חיים החדש (תפט, יד): ואם כי עדותו נאמנה מאוד, עכ"ז לא נוכל להורות הלכה למעשה נגד הכרעת השו"ע.

עכ"ל. אך בשו"ת דברי-משה (סי' כט אות ז) הביא בשם מוהרמ"א פריינד גאב"ד ירושלים, כי מקובל בידו בשם הגה"ק בעל הדברי-חיים מצאנז, שהורה הלכה למעשה שגם בחיסר יום אחד יכול להמשיך ולספור בברכה בשאר הימים. ¹

[ג]

ספק לו אם ספר ספירת-העומר - ראה שו"ע או"ח (תפט, ח), והועתק גם בשו"ע לאדמו"ר הזקן שם [סעיף כה: יספור בשאר לילות בברכה].. ואף שיש לפלפל בדבריהם [של האחרונים שלדעתם אפשר שלא יברך], לא מפני הפלפול נסור מפסק-דין ברור בשו"ע (לקוטי-שיחות, יז, עמ' 466. ושם: בשו"ת שואל-ומשיב מהדורא ד ח"ג סי' קכז, למה לא נאמר דודאי דלא ספר באם עדיין לא עברו שלושים יום כו'. כן באחרונים (הובא בארחות-חיים החדש סי' תפט שם, ובשדי-חמד אסיפת-דינים מערכת ברכות ס"א ס"ק יט) הצ"ע בזה להסוברים (ורבים הם) דספק ספיקא בברכות - גם-כן להקל. עכ"ל. וראה גם בס' נטעי-גבריאל, ג, עמ' קס ועיי"ש גם בעמ' קנז).