צז

"והיא שעמדה" - כיסוי הפת והגבהת הכוס

[א]

[קודם לאמירת "והיא שעמדה"] צריך להגביה הכוס ולכסות הפת, כן כתב האר"י ז"ל (סידור אדמו"ר)

כך כתב ["להגביה"] בסידור השל"ה ויעב"ץ - וכן נוהגים - אף כי במשנת-חסידים, סידור האריז"ל ושו"ע רבינו (תעג, מד) כתבו: יקח (יאחוז) הכוס בידו (הגש"פ לאדמו"ר זי"ע. ובס' דרכי-חיים-ושלום אות תרב, שאחז הכוס בנגיעה ולא הגביהו)

[ב]

מנהג בית הרב: מכסין את הפת ורק אחר-כך מגביהין את הכוס, מתאים למה שאומר בסיום פיסקא זו: "יעמיד הכוס ויגלה הפת". וכן בפיסקא "לפיכך" - מקדים כיסוי הפת להגבהת הכוס (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע) .

וכך ב'רשימות' אדמו"ר זי"ע אודות הנהגת אדמו"ר מוהריי"צ בשנת תרצ"ה בווארשא: ל"והיא שעמדה" בתחילה כיסה הפת ואחר-כך הגביה הכוס.

וכתב בהגדה שם: והטעם יש לומר, דכיוון דכיסוי הפת הוא כדי שלא יראה בושתו כדלקמן, נכון שלא יראה גם הגבהת הכוס. ובפרט שלא נמצא טעם לדחות כיסוי הפת לאחר-כך. וזכר לדבר - סדר קידוש שבת ויו"ט, שהפת מכוסה בעת ההגבהה. ומ"ש כאן: להגביה כו' ולכסות, הוא כי כאן בא להשמיענו החידוש שכתב האריז"ל וכדלקמן, והחידוש הרי הוא הגבהת הכוס (אלא שבמילא , עי"ז צריך לכסות הפת) ולכן הקדימו. והתיבות "ולכסות הפת" הם מאמר המוסגר. עכ"ל בהגדה.

ומה שהקשה שם על דברי שער-הכולל המבאר את שייכותה של פיסקא זו לכוס, מפני שאין אומרים שירה על היין, וכתב שהוא תמוה "כי אין פיסקא זו שירה ושבח אלא סיפור דברים" - ראה בס' השיחות תרצ"ט (עמ' 320): הטעם מה שמכסין המצות בעת אמירת "והיא שעמדה", מפני שזו שירה על האמונה, ואין אומרים שירה אלא על היין, ולכן מכסים את הפת שלא יראה בושתו.

[ג]

קודם אמירת "והיא שעמדה", כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] מכסה את הפת ואחר-כך מגביה את הכוס - ולא כפי הסדר שנרשם בסידור: צריך להגביה הכוס ולכסות הפת כו' (ס' השיחות תש"ה, עמ' 84)

וב'רשימות' אדמו"ר זי"ע (ה, עמ' 19), אודות הנהגות אדמו"ר מוהריי"צ בשנת תרצ"א בריגא: אינו מקפיד על הסדר הכתוב בסידור, שתחילה יעמיד הכוס ואחר-כך יגלה הפת וכיו"ב.

[ד]

פעם היתה מחלוקת בין הצמח-צדק ור' נחמיה דובראוונער, האחד אמר שבתחילה צריך להגביה הכוס ואחר-כך לומר "והיא שעמדה", ור' נחמיה אמר להיפך (וזה נוגע בכוונות על-פי קבלה - כ"ק [מוהריי"צ]

שליט"א). וילכו לשאול את אדמו"ר הזקן. הוא ענה: נשמה פרטית, תחילה "והיא שעמדה" ואחר-כך וכו'. נשמה כללית, להגביה הכוס ואחר-כך וכו' ('רשימות' אדמו"ר זי"ע, ממה ששמע מאדמו"ר מוהריי"צ בימי הפסח תרצ"ה בווארשא. וצ"ע. ואולי הכוונה שנחלקו אם הגבהת הכוס קודמת או כיסוי הפת).