צו

"כולנו חכמים.."

"כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים.." - ואין אומרים "כולנו זקנים" (הגש"פ לאדמו"ר זי"ע. ושם: וכך כתב בשבלי-הלקט, הובא בתניא רבתי. ובברית-הלוי למהר"ש אלקבץ, אף שמיישב שתי הנוסחאות, אעפ"כ בהגדה שלו השמיט "כולנו זקנים" (שער-הכולל). וכן אין תיבות אלו גם בספר-המצוות להרמב"ם מ"ע קנז (משא"כ בהגדה שבחיבורו), בזבח פסח (למהר"י אברבנאל), פרי-עץ-חיים, משנת-חסידים, סידור [האריז"ל] קול-יעקב, הגר"א).

בשער-הכולל (מח, כא) כתב שכגירסתנו כן היא הגירסא בכל סידורי האריז"ל.

ברם, היא אינה מצויה בסידורי האריז"ל של הר"ר שבתי והמשנת-חסידים וסידור הפרד"ס, אלא בסידורי האריז"ל של הבעש"ט, של הר"ר אשר, בזאלקווא תקמ"א ובקול-יעקב (כנ"ל). כן היא הגירסא גם בסידורו של הר"ר שבתי סופר מפרעמישלא (תלמיד ה"לבוש"). בסידורי החסידים המצויים לא מצאתי אפילו אחד שאינו גורס "כולנו זקנים" (לבד מאלו האומרים את כל ההגדה בנוסח אדמו"ר, כגון בהגדת איז'ביצא), אבל בהגדות החסידים הראשונות חלקת-בנימין ובאר-מים גורסים כמנהגנו (ובראשונה כן הוא גם ב"פירוש" שם).

בשמועות-וסיפורים (א [מהדורת תשל"ב], עמ' עב) מביא בשם הרה"ח ר' פרץ [מוצ'קין], שהרה"ח רז"א בן אדמו"ר מוהר"ש סיפר, שבהיותו ילד שאל את זקינו הצמח-צדק מדוע אומרים "כולנו זקנים" (אחרי שכבר הקדימו ואמרו את שלושת מדריגות חב"ד), והראה לו זקינו שיש הגדות שבהן אמנם מוקפות המלים הללו בסוגריים. ע"כ. ומאחר ותיבות אלו אינן מצויות בסידור אדמו"ר הזקן, תמוהה השאלה וגם התשובה.