נח

כינוסי ילדים ותהלוכות

בל"ג בעומר שנת תש"ג - בחיי אדמו"ר מוהריי"צ - נערך כינוס ילדים בחצר 770, ואדמו"ר זי"ע עמד בראשו. ¹

גם בשנת תשי"ג נערך כינוס, ורבינו נשא דברים בפני הילדים (וכן שיחה לתלמידי הישיבה המבוגרים). ² בשנת תשט"ז עברו לצורת "פאראד" - צעדה מלווה בשלטים וכרזות. הרבי אמר שיחה מיוחדת לילדים, ואחר-כך צעדו המשתתפים ל"פארק" לסעודת ל"ג בעומר. להפתעת כולם ביקר הרבי גם ב"פארק".

בשנת תשי"ז הוחלט לערוך את ה"פאראד" בכל פעם של"ג בעומר יחול ביום ראשון - יום חופשי מלימודים בכל בתי-הספר - ולהשתדל שישתתפו בו ילדי ישראל מכל בתי-הספר העממיים. משנת תשכ"ו השתתפו גם תלמידי ישיבות ומוסדות חינוך תורניים שונים.

מ"פאראד" ל"פאראד" גדלה המתכונת, בדרך-כלל נהג רבינו להיות נוכח בכולם, לומר שיחה בפני הילדים, ולצפות בצועדים שעברו על פניו ובתערוכות לנושאי יהדות שהוצגו על משאיות נוסעות. אחרי הצעדה יוצאים הילדים לשדה ³ - לאחד הגנים הגדולים - למנוחה ושעשועים, ובדרכו ל"אוהל" נהג הרבי לחלוף דרך הגן ולצפות בילדים.

בשנת תשמ"ח, שנת "הקהל", נערך "פאראד" גדול - אף של"ג בעומר לא חל אז ביום הראשון בשבוע - אך הרבי לא אמר שיחה ולא יצא לצפות בו. שנת תש"נ היתה השנה האחרונה שה"פאראד" נערך בנוכחותו של רבינו (לכל הנ"ל ובפרטות יותר, ראה: 'כפר חב"ד', גל' 287, עמ' 16-9; גל' 666, עמ' 16-14. 'התקשרות', גל' מב, עמ' 8 ואילך)

בשנת תש"מ הורה הרבי לקיים תהלוכות גם בארץ-ישראל, ולא פחות משישים תהלוכות. מאז קיימו וקבלו עליהם לערוך תהלוכות גם באה"ק, ובאופן ד"מוסיף והולך" מדי שנה בשנה (ראה 'התקשרות' שם, עמ' 14 ואילך)

בשנת תשמ"ג ניתנה ההוראה לעריכת מבצעי ל"ג-בעומר ברחבי תבל "ברוב עם", ולהשתדל שכל ילד יהודי ישתתף במבצעים אלו, ולקשרם לאמירת פסוקים מהתורה-שבכתב ושבעל-פה, ולנתינת צדקה (ס' ההתוועדויות תשמ"ג, ג, עמ' 1425. שערי-המועדים - ל"ג בעומר, עמ' שנא-שנב)