יז

"קדיש"

הטעם שהנהיג אדמו"ר [הזקן] לספור ספירת-העומר קודם "עלינו".. כדי שה"קדיש" אחר "עלינו" יהיה גם על הספירה. והאומרים קדיש-יתום אחר הספירה, ואחר "עלינו" אומרים עוד הפעם קדיש-יתום, טועים - שאסור להרבות בקדישים, כמו שאסור להרבות בברכות, כמו שנתבאר לעיל [יא, כט] בענין "לדוד אורי" ו"ברכי נפשי" (שער-הכולל מט, ז. ובדבריו "לעיל" כתב: כי בסדר התפילה אין להרבות בקדישים רק מה שתקנו הקדמונים.. וכן שמעתי מהרב ר' הלל ז"ל שכן צריך לנהוג. עכ"ל.

ומ"ש שאדמו"ר הנהיג לספור ספירת-העומר קודם "עלינו", צ"ע מקורו, שהרי בסידור לא נרשם היכן סופרים, לא בתפילת ערבית ולא בסדר ספירת-העומר. ואם כתב זאת על סמך הידוע לו, הרי בכגון דא דרכו להקדים ולכתוב שאדמו"ר הנהיג כך וכך, ורק אחר-כך מפרש טעמו.

ספירה כמנהגנו קודם "עלינו" (וקדיש רק אחר "עלינו") - כן הוא גם במנהגי-קומרנא (אות שמז), הגדת צאנז (עמ' ריז), הגדת ראפשיץ (אות נד), מנהג באבוב, דרכי-חיים-ושלום (אות תרכה - והובא שם מחק-יעקב, אלי'-רבה ופרי-מגדים שהספירה היא קודם "עלינו"). בהגדת לעלוב (עמ' כח), שהספירה קודם "עלינו", והקדיש שאחריה שייך לש"ץ. בכל שאר המנהגים שראיתי הספירה היא אחר "עלינו". וראה לקוטי-מהרי"ח (ל, ב). אמירת קדיש אחד בלבד - אך אחר "עלינו" וקודם הספירה - רשומה גם בילקוט-מהרי"א מזידיטשוב (אות קלא). בקובץ כרם-שלמה (גל' קמו, עמ' נה) הביא מס' ימי-חייך-הימים טעם ע"פ פשוטו "בשם קדוש אחד" לספירה קודם "עלינו", שלדבריו כן הוא המנהג ברוב המקומות. וראה גם ס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' שכז-שכח), נטעי-גבריאל (ג, עמ' קטו-קטז).