צב
"מה נשתנה"
וכאן הבן שואל "מה נשתנה" (סידור אדמו"ר)
סדר הקושיות: מטבילין, מצה, מרור, מסובין (סידור אדמו"ר. והוא כפי הסדר שבסידורי האריז"ל [לבד מסידור המשנת-חסידים. אבל בס' משנת-חסידים עצמו הוא כבשאר סידורי האריז"ל], גם בסידור הבעש"ט. הפתיחה ב"מטבילין" ו"מצה" היא בנוסח המשנה שבירושלמי, ואילו בנוסח הבבלי פותחין ב"מצה" ו"מרור".
ובהגש"פ שלו האריך כ"ק אדמו"ר זי"ע במקורות ובביאור הענין). 1 .
הנוסח הנפוץ אינו כנוסח האריז"ל, אלא: מצה, מרור, מטבילין, מסובין. ובהגדת ספינקא נדפסו שני הנוסחים: נוסח האריז"ל שבו נהגו גם הם, ו"נוסח העולם".
האמירה בנוסח האריז"ל מצויה גם בהגדות החסידים הראשונות חלקת-בנימין ובאר-מים, וכך גם בס' דרכי-חיים ושלום (אות תר), ערכי-יהושע (אות קכז), סידור ראדיוויל, סידור אור-הישר, הגדת קוידנוב (וראה שם בליקוטים עמ' נד-נה) והגדת לב-יחזקיה (אות נט-ס). בהגדת זידיטשוב סדר הקושיות הוא כמנהג העולם, אך בהגדת 'במסלה' לבית זידיטשוב-קומרנא הסדר הוא כנוסח האריז"ל. בהגדת רוז'ין (עמ' מח), שנוסח סדיגורא כסדר האריז"ל, ונוסח בויאן בסדר מיוחד: מצה, מטבילין, מרור, מסובין. וראה גם בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' שג).
הערות
- 1. וזה לשונו: מטבילין, מצה, מרור, מסובין - בסדר זה הוא במשנה שבירושלמי, רי"ף ורא"ש (אבל שתי קושיות האחרונות חסרות שם. והגהת הב"ח ברי"ף צ"ע), בסידור ר' עמרם גאון (בכת"י ב"מ), בסידור ר' סעדיה גאון, רמב"ם, טור, אבודרהם (מדמקדימין פירוש קושית "מטבילין" לפירוש "שאר ירקות"), זבח-פסח למהר"י אברבנאל, פרי-עץ-חיים, סידור האריז"ל, משנת-חסידים ועוד. וכן הוא בהגדה הראשונה שבדפוס (שונצינו 1485). וזהו מתאים לסדרם בליל זה: טיבול (עכ"פ הראשון, שהוא אינו אלא להתמיה את התינוקות), מצה, מרור. וקושית "מסובין" אינה בכלל הנ"ל, כי ניתוספה זמן רב אחרי קושיות הראשונות, היינו כשחדלו מלאכול בהסיבה כל השנה. ולכן לא נזכרה במשנה וגמרא (הגר"א. ופירושו צע"ג, כי ברמב"ם הלכות חמץ-ומצה פרק ח הלכה ב הביא קושית "מסובין" וגם קושית "כולו צלי", הרי דהיו שואלים "מסובין" גם בזמן בית-המקדש). ולכן באה גם-כן בסוף כל הקושיות לכל הדיעות. ועיין בפרי-עץ-חיים, אשר סדר הנ"ל מתאים לסדר העולמות מלמטה למעלה: עשיה, יצירה, בריאה, אצילות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.