י
הכנת מים קודם הפסח
הרה"ח ר' זלמן משה (היצחקי) ע"ה, היה משתמש כל ימי הפסח במים שהכינם קודם החג. אחר-כך היה קשה עליו הדבר, ושאל את אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אם יכול לחזור בו מהנהגה זו. השיבו הרבי נ"ע, שמנהג זה הוא מהנהגות הבעש"ט נ"ע, הגם כי אנו [היינו הרבי עצמו] אין נוהגין בו. לפיכך עליו להמשיך ולנהוג בהנהגה זו ולא לבטלה (שמעתי מהרה"ח ר' אברהם דרייזין ע"ה ["מאיארער"], חתנו של הרה"ח ר' זלמן משה הנ"ל)
זהירות זו רשומה במנהגי-מהריי"ו (אות שכט), ומתייחסת שם להרה"ק ר"מ מפרמישלאן. והיא גם במנהגי-ספינקא (עמ' כז), הגדת לעלוב (עמ' כג), הגדת סקווירא (עמ' טז. מנהגים עמ' י), קונטרס-המנהגים דקוידנוב (אות נו) ותפארת-איש (עמ' שפז). ובס' קדוש-ישראל (עמ' קנד): בעוד שמרן [הרה"ק ר"י מוויז'ניץ] זצ"ל גר בוויזניצא, היה המנהג בביתו להכין מים בטרם בא החג, לכל שמונת ימי המועד. בגרוסוורדיין לא נהג כך, אלא השתמש במים מסוננים מהברז.
ע"כ. בבית רוז'ין לא נהגו בחומרא זו, ובפיהם שמועות אודותיה מדורות ראשונים 1 גם בבאבוב לא נהגו כן, וגם לא בבית אפטא (ילקוט אוהב-ישראל, אות מה). בברסלב נהגו להכין מים לשמונת ימי החג (ראה: שיח-שרפי-קודש ברסלב, ה, עמ' לה). 2 הרה"ק רי"מ מקאז'ניץ שתה בכל ימי הפסח רק מן ה"מים שלנו" שנותרו אחר אפיית המצות בערב-פסח (ספרן-של-צדיקים, עמ' 78). וראה גם בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' ריא), נטעי-גבריאל (ב, עמ' קמז).
הערות
- 1. כך נעתק בהגדת רוז'ין (עמ' ל-לא) מהס' ילקוט-חדש: סיפר הרה"ח ר' יוסילי מילגרום ע"ה, שפעם נכנס יחד עם הגה"ק רבי יעקילע רימילאוויר זצ"ל (בעל ה"כוכב מיעקב") לכ"ק האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין זי"ע אל הקודש פנימה, ואמר להם בזה"ל [כאן בתרגום]: שמעתי מאבי ז"ל.. שה"דגל" [הרה"ק ר"א מסדילקוב נכד הבעש"ט] אמר: ברוסיא נוהגים בפסח חומרות רבות שבעיני אין הן מוצאות חן, אך חומרא אחת נראית בעיני, זה שמכינים מערב-פסח מים לכל הפסח. ואם תשאלוני - המשיך ה"דגל" ואמר - מדוע אני עצמי איני נוהג כן? זה מפני שאצל זקיני [הבעש"ט] לא ראיתי הנהגה זו... עוד סיפר מאותו ענין כ"ק רבי ישראל'ניו זי"ע, ששמע מאביו זי"ע ששמע בשם בעל ה"דגל" זי"ע, שסיפר על הרה"ק משפיטיווקא זי"ע, שאחרי ראותו שיש דיעה להחמיר (בירושלמי) שחמץ בפסח אוסר במשהו אף בצונן אמר, אם-כן אין לשתות שום מים בפסח, דיש לחשוש דילמא טבעה בים ספינה מליאה תבואה ונאסור כל המימות שבעולם! מה עשה, לקח בחורף חבית גדולה למאוד והכין בתוכה הרבה שלג.. ועד הפסח יפשיר השלג בתוך החבית ויהיו לו מים כשרים לפסח בלי שום פקפוק. והלך וסגר הוא בעצמו את החבית עם השלג שיהיה לו שמור מכל עד חג-הפסח ולא תגע בו יד. ובערב-פסח כשפתח את החבית מצא שם "בייגעל" אחד חמץ גמור. ואז אמר שאין לו לאחד להיות "יוצא מן הכלל" ולהחמיר על עצמו יותר מכל העולם.
- 2. שם מסופר מההנהגה בביתו של הר"ר נתן. ואילו בשם הרה"ק ר' נחמן מברסלב עצמו מסופר (שיחות-הר"נ, אות רלה): אמר שהוא בעצמו גם-כן כבר היה שקוע בענין זה מאוד, שהיו עולים על דעתו חומרות יתירות מאוד מאוד. ופעם אחת היה חושב מחשבות בענין המים על פסח, שחשש שמא יש איזה משהו במים ששואבין. ואם יכין לו מים על כל ימי הפסח כמו שנוהגין קצת, גם זה לא הוטב בעיניו, כי קשה לשמור היטב המים מערב-פסח על כל ימי הפסח. ולא הוטב בעיניו שום מים, רק מי מעין הנובעים ויוצאים והולכים ובאים מים חדשים בכל עת. אבל במקום שהוא ז"ל היה יושב לא היה שום מעין כזה, והיה בדעתו לנסוע על פסח למקום שיש שם מי מעין כזה. כל כך נכנס בחומרות ומרה-שחורות ודקדוקים יתירים. אבל עכשיו הוא מתלוצץ מזה, כי אין צריכין לחפש אחר חומרות יתירות אפילו בפסח. והאריך בשיחה זו הרבה אז, כי עיקר העבודה באמת הוא תמימות ופשיטות להרבות בתורה ותפילה ומעשים טובים, בלי לחפש לחדש דוקא חומרות יתירות, רק לילך בדרך אבותינו הקדמונים, ולא ניתנה התורה למלאכי השרת.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.