נו

אצל אדמו"ר מוהריי"צ

[א]

בל"ג בעומר, אחרי התפילה שנתארכה הרבה אחר חצות היום..

הלכתי עמו [עם מוהריי"צ] על הציון [של מוהרש"ב], וכמו תמיד גם בפעם הזו תיכף כשניגש אל הציון התחיל בבכיות ואמירת תהלים בקול, עד כי נמס ממש כל לב השומע.. עזבתי את הציון ויצאתי.. ואחרי עבור כחצי שעה הרגשתי פתאום שנשקטו הקולות והבכיות.. וראיתי והנה כ"ק [מוהריי"צ] שליט"א עומד שקט בלי שום בכיות, והתהלים שבידו סגור, ומדבר בחשאי ובתנועות ורמזים כאלו כאשר ידבר איש עם רעהו.. וברור היה לנו כפי ההשערה שהוא חוזר מאמר דא"ח לפני אביו רבינו נ"ע.

ועמד כך שעה וחמישה מינוטין. ואחר-כך פתח שוב את התהלים והתחיל לאמר עוד מזמורי תהלים בקולות ובכיות כמקודם על משך עשרים מינוטין, עד כי יצא, והלכנו חזרה.. באשר שכבר היתה השעה מאוחרת הוכרח להתפלל מקודם מנחה, ואחר מנחה ירד למעונו במדור התחתון לטעום מה.. וכעבור כעשרה מינוטין נקראתי אל כ"ק שליט"א במעונו, וכאשר נכנסתי אליו אמר לי בזה הלשון: "הבטחתי היום לאבי לחזור לפני אנ"ש היום מאמר דא"ח, אבל אין בכחי כעת לדבר דא"ח לפני כל אנ"ש, אבל הרי הבטחתי לאבי, על-כן אני רוצה לחזור מאמר דא"ח לפניך לבדך, ואקיים בזה הבטחתי לאבי".. ואמר לפני מאמר "להבין ענין הלולא דרשב"י". ועיקר המאמר היה חציו הראשון מהמאמר שאמרו אחר-כך בשבת הבאה (אשכבתא-דרבי, עמ' 119)

[ב]

ברשימת מאמרי אדמו"ר הריי"צ רשומים מאמרי ל"ג בעומר בשנים: תרצ"ב, תרצ"ה, תרצ"ו, תרצ"ז, תרצ"ט-תש"א, תש"ד ותש"ח. רובם של המאמרים הללו לא נאמרו, אלא רק נכתבו וניתנו על-מנת ללומדם בל"ג בעומר (וראה בקטע הקודם אודות שנת תר"פ, ובקטע הבא אודות שנת תרפ"ה).

[ג]

בל"ג בעומר תרפ"ה היתה ההתוועדות בחדר האוכל. אדמו"ר [מוהריי"צ] זי"ע אמר את המאמר ד"ה "כשמן הטוב" (לשמע-אזן, עמ' 134)

[ד]

להתוועדות ל"ג בעומר [תש"ד] אצל כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ]

שליט"א, הניחו להיכנס רק מספר מוגבל של אנשים: רבני אנ"ש, המבוגרים שבתלמידי התמימים, ויחידי סגולה. ארבעה עד חמישה מניינים לערך. הרבי שליט"א דיבר מעניינא דיומא על-דבר הילולא דרשב"י, וסיפר מהתנהגות אבותיו כ"ק רבותינו הק' בל"ג בעומר (על-פי קובץ-ליובאוויטש, 3, עמ' 35. וראה ס' השיחות תש"ד, עמ' 116 ואילך)