קנו
"הרחמן"
אומרים רק את "הרחמן" של יום-טוב: "הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב" - וכשחל בשבת מקדימין לו את "הרחמן" של יום השבת - אך אין אומרים את "הרחמן" המיוחד לפסח.
"הרחמן" של פסח נמצא - בשינויים - בסידורי האריז"ל (להר"ר שבתי והר"ר אשר, וחלקו בסידור זאלקווא תקמ"א - אולי לכל יו"ט), והוא: "הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו ארוך, ליום שהצדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהם ונהנין מזיו השכינה, ושים חלקנו עמהם". יש נוהגים לאמרו - כולו או חלקו - רק ביו"ט דפסח (או רק בלילות הסדר), יש האומרים אותו בכל ימות הפסח ואחרים נוהגים לאמרו בכל הימים-טובים. ראה: לקוטי-מהרי"ח (כב, א), דרכי-חיים-ושלום (אות תרח), סידור צלותא דאברהם (ב, עמ' תקנג) - והוסף עליו את האמור בס' מקור-חיים (סוף סי' תעט): מצאתי כתוב שמהרי"ל בלילי סדר אומר בברכת המזון הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב ליום שכולו ארוך ליום צדיקים וכו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.