עד

סילוק הכרפס

[א]

לאחר "כרפס" לא ראיתי מחזירין הנשאר מהכרפס על הקערה, ובמילא מכאן ולהלן אין על הקערה אלא חמישה דברים (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע)

[ב]

אחרי "כרפס" נשאר במקרה הבצל הנשאר על המצות, והסירו והניחו על השולחן ('רשימות' אדמו"ר זי"ע, מהנהגות אדמו"ר מוהריי"צ בימי הפסח תרצ"ה בווארשא) [ג]

את הכרפס היה מסלק לאחר הטיבול (רשימת אחד הת' דאוטבוצק "מה ששמעתי מרמ"ש [= הוא כ"ק אדמו"ר זי"ע] ששמע מכ"ק אד"ש [מוהריי"צ נ"ע]". מהרשימה עצמה לא ברור למי מתייחסת הנהגה זו, האם למוהר"ש שהנהגתו [הנעתקת לעיל]

בבצלים רשומה שם לפני הנהגה זו, או שמא למוהריי"צ שגם הנהגותיו רשומות כאן.

אך מהלשון שבהגש"פ ובס' המנהגים, משמע לכאורה שהכוונה להנהגתו של מוהריי"צ, וכפי שהוא בסעיף הקודם).

[ד]

שאלתי את כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ], מדוע אין מחזירין את ה"כרפס" לקערה, שהרי שני ה"סגול" שבקערה בצירוף לשלוש המצות והקערה עצמה הם כנגד עשר הספירות, ומדוע שלא ישארו העשר עוד זמן מה. כ"ק מו"ח אדמו"ר לא אמר טעם לדבר, אלא השיב בפשטות שכך נוהגים (המלך-במסיבו, א, עמ' קלא)

[ה]

וראה בס' ויגד-משה (עמ' קיג ובהוספות עמ' רצה), שיש נוהגים להשאיר מעט מהכרפס על הקערה עד אכילת המצה, או עד סיום הסדר. וכן ראה בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' רפד).

בשו"ע (תעג, כה) כתב אדמו"ר: ולאחר שאכלו מהירקות יכול לסלק מעל השולחן את מה שנשתייר מהירקות והחומץ או מי המלח. עכ"ל. אך לכאורה אין מכאן ראיה לענייננו, היות ורק להלן (בסעיף כו) מדבר רבינו אודות סידור הקערה על-פי הסוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.