נא

כשהיה כ"ק אדמו"ר זי"ע עורך את ה"סדר" בדירתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אחר הסתלקותו), לא היה שותה מהיין שהיה מונח על השולחן בקנקני הכסף, אלא היה מוזג לעצמו מבקבוק שעמד לידו (וכדרכו בקודש, היה הבקבוק עטוף בשקית נייר חומה. ברשימה משנת תשי"ד נאמר, שהבקבוק עמד לא רחוק מהשולחן, ובכל שעת הצורך היה מישהו נותנו לידי הרבי).

הקנקנים הללו היו ללא מכסה. ואיתא בס' חכמי-ישראל בעש"ט (נ.י. תרפ"ד, עמ' 118): עוד שמעתי [בשם הבעש"ט?], לסתום פי הכלי שהיין בתוכו במגופה אחר שמוזג את הכוס לקידוש הלילה קודם שיאמר הקידוש. עכ"ל. וראה מנהגי-קומרנא (אות קפד). ובס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' רלה), שלכתחילה יש להזהר מיין מגולה גם בשעה מועטת. ואכמ"ל.