ט

בי"ג ניסן

בסידור תורה-אור, בקריאת הנשיאים בימי ניסן, כתב שביום י"ג יאמר "זאת חנוכת המזבח". ולא דק, דבשו"ע אדמו"ר (תכט, טו) כתב לומר ביום י"ג פרשת "בהעלותך" עד "כן עשה את המנורה", שהוא נגד שבט לוי (פסקי-הסידור להרא"ח נאה ז"ל, בסוף ההערות שבתחילת הספר.

לכאורה אין כל ודאות שהאמור בסידור שם הוא מדברי הרא"ד לאוואוט, שכן נוסח זהה נמצא גם בסידורים אחרים שמאותה הוצאה, כגון בסידור "אוצר התפילות").

וצריך בירור איך נוהגין בפועל (ס' המנהגים, עמ' 36 בהע')

ומשנה אחרונה היא, שביום י"ג ניסן אומרים את הפרשה ד"זאת חנוכת המזבח" עד "כן עשה את המנורה" (לקוטי-שיחות, לב, עמ' 19. והוא על-פי שיחת י"ג ניסן תשמ"ה: בנוגע לפועל, מנהג פשוט הוא שביום י"ב בניסן אומרים רק נשיא נפתלי, וביום י"ג מתחילים מ"זאת חנוכת המזבח").

בס' נוהג-כצאן-יוסף (ר"ח ניסן אות ב) כתב בשם השל"ה: וביום י"ג בניסן יקרא "זאת חנוכת המזבח".. עד "כן עשה את המנורה". וכבר הקשה עליו בס' גוילי-אפרים (לרא"פ שטיין, עמ' קד), שהרי בשל"ה (ריש מס' פסחים) נאמר במפורש: וביום י"ג בניסן נראה לי לקרות פ' בהעלותך עד "כן עשה את המנורה".

בהגדת לעלוב, הגדת סקווירא, מנהגי-קרלין ומנהגי-ספינקא, שביום י"ג התחילו מפ' בהעלותך. וראה בס' דרכי-חיים-ושלום (אות תקלז), שביום י"ב קראו בס"ת עד "כן עשה את המנורה", עיי"ש.