סה

קברי צדיקים

בנוסח ה'מענה לשון' שאומרים על אהלי צדיקים נאמר: "בזכות התנאים והאמוראים.. אשר איתן מושבם ובזכות הצדיקים הקבורים במקום הזה".

מוכח מכאן שעל ציון הצדיק ישנם גם שאר הצדיקים, התנאים והאמוראים. לפיכך הריני מציע שביום ההילולא דרשב"י ילכו הכל על הציון [דמוהריי"צ], ששם נמצא גם הרשב"י (משיחת ל"ג בעומר ה'שי"ת. תורת-מנחם, א, עמ' 68-67)

וראה לעיל (אות נו), שבל"ג בעומר שנת תר"פ הלך אדמו"ר מוהריי"צ לציון של אדמו"ר מוהרש"ב.

וכך היה נוהג כ"ק אדמו"ר זי"ע מדי שנה בשנה, לילך בל"ג בעומר לציון כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זי"ע (וכנ"ל באות נח, נוהג היה לחלוף דרך שדה-השעשועים באם היו מתכנסים שם ילדי ישראל לרגל ל"ג בעומר).

ובשנת תשי"א כתב הרבי באחד ממכתביו (אגרות-קודש, ד, עמ' דש):..הפ"נ שלו.. קראתיו על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע כשהייתי שם בל"ג בעומר העבר.. יום ל"ג בעומר קרא אותו הרשב"י - שזהו יום הסתלקותו - "יום שמחתו", וידוע גם-כן אשר "שמחה פורץ גדר", וקריאת הפ"נ ביום שמחת רשב"י על ציון נשיאנו - שהוא הוא המגלה רזי תורה בדורנו זה, ועל-ידי תורתו מקושרים אנו כולנו באילנא דחייא היא פנימיות התורה, ועל ידה היא ההתקשרות והדביקות באלקים חיים - יכולה קריאה זו לפרוץ ההסתרים וההעלמות, ולהמשיך לכל אחד ואחד המצטרך לו בבני חיי ומזונא רוויחא.

וראה בס' דרכי-חיים-ושלום (אות תרלה), שבבוקר ל"ג בעומר היה הרה"ק ממונקאטש הולך לציונים של אבותיו הק'. ועוד מביא שם מספרו דברי-תורה בשם הרה"ק משינאווע, שמי שאינו יכול להיות במירון בל"ג בעומר, יהיה עכ"פ בי"א תמוז - יומא דהילולא דהרה"ק מזידיטשוב - על קברו של הרה"ק הנ"ל בעל העטרת-צבי, וירגיש טעם מעין זה.

ובס' זכרון-טוב (עמ' 40): ביום ל"ג בעומר היה [הרה"ק ר"י מנשכיז] אומר שם - באוהל קברי אביו הרה"ק ר"מ מנשכיז ואחיו הרב מקאוולא - הזוהר הק' מהסתלקות רשב"י. עכ"ל. וכך במנהגי בית-אהרן קרלין: כאשר היה ל"ג בעומר בקארלין, הלך ביום ההוא על הציונים של אבותיו הקדושים. ובספרן-של-צדיקים (עמ' 78), שהרה"ק רי"מ מקאז'ניץ נסע בל"ג בעומר על הציון של זקינו המגיד מקאז'ניץ. וראה גם בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' רעז. אך מה שהביא שם ממנהגי-קומרנא אות שנח ליתא, כי לא מיירי בל"ג בעומר אלא "בכל יארצייט של אבותיו הקדושים". ואכן תמוה מפני מה נשתרבב אותו מנהג אל מנהגי ל"ג בעומר).