נה

אצל אדמו"ר מוהרש"ב

[א]

..פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק במירון, אלא גם בירושלים ובחברון. בשנת תרנ"ג [או תרנ"ד - אין זוכרים כיצד אמר אדמו"ר] קנה אאמו"ר [מוהרש"ב] את ההדלקה הראשונה (ס' השיחות תרצ"ט, עמ' 330)

[ב]

ההדלקה בחברון ת"ו רצוני לקנות, אך על קבר רשב"י לא יקנה עבורי (אגרות-קודש מוהרש"ב, ג, עמ' יד - כב אדר תרמ"ח. הטעם לאי רצונו של מוהרש"ב לקנות את ההדלקה במירון, הוא כנראה מפני שעל קבר רשב"י חגגו ה"חופשים", כמסופר בס' השיחות תרצ"ט שם. גם באיגרת משנת תרמ"ז מצינו שאדמו"ר מוהרש"ב מזכיר את מכתבו "על-דבר ההדלקה" - אגרות-קודש, א, עמ' טו).

[ג]

רבותינו הקדושים, מהוד כ"ק רבינו הזקן ועד הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [מוהרש"ב], היו נוסעים בל"ג בעומר אל השדה. בשנת תרנ"ד נסעתי עם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [מוהרש"ב] אל השדה. הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק סיים את תפילתו בערך בשעה 10 בבוקר, אמר את המאמר ד"ה "בחד קטירא אתקטרנא" (שחזר עליו שוב בשנת תרע"ח ואז הותחל "להבין ענין הילולא דרשב"י"), ואחרי השעה 11.30 נסענו [לשצערבינא] ללא ידיעת איש (ס' השיחות תש"ד, עמ' 119)

[ד]

בל"ג בעומר אחרי תפילת שחרית היתה התוועדות קצרה בבית הרבי [מוהרש"ב], בחדר האוכל. על השולחן היה "משקה" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין באורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה ניגונים ואמר מאמר חסידות [והיו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס להתוועדות זו] ('ליובאוויטש וחייליה', עמ' 57 [בתוספת מה ששמעתי מהרה"ח ר' רפאל הכהן ע"ה])

[ה]

ברשימת מאמרי אדמו"ר הרש"ב רשומים מאמרים שנאמרו בל"ג בעומר של השנים: תרנ"ד, תרנ"ו, תרס"א, תרע"א, תער"ב (שני מאמרים?), תרע"ח ותרע"ט (וראה בקטע הבא, משנת תרס"ו).

[ו]

את המאמר ד"ה "וספרתם" (מפ' אמור תרס"ו), אמר אדמו"ר [מוהרש"ב] פעמיים: פעם ראשונה בש"ק בבית-המדרש (ב"זאל הקטן"), ופעם שניה בל"ג בעומר, בחדר האוכל שבביתו (לשמע-אזן, עמ' 81)