יג
"מאמר מתן-תורה"
[א]
בשנים תשי"ב-תש"ל - כשכ"ק אדמו"ר זי"ע היה עורך את סעודות החג בדירתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ - היה הרבי יוצא אל בית-המדרש "בקדרותא דצפרא", בשעה השלישית אחר חצות הלילה, ואומר מאמר דא"ח.
ונשתנתה אמירתו של מאמר זה משאר המאמרים, שלא קדמו לו שום ניגונים או דיבורים; הרבי היה נכנס בהליכה מהירה ומתיישב במקומו, ומתוך הדממה היה פותח במאמרו, וכשסיים - קם ויצא בשתיקה ובמהירות. 1
ונשמע מדברי רבינו, שאמירת מאמר דא"ח בליל חג-השבועות מיוסדת על מנהגו של אדמו"ר הצמח-צדק, שגם הוא היה אומר דא"ח בלילה זה (ראה בשיחת ערב חגה"ש תשי"ב. המלך-במסיבו, א, עמ' שיח, שכה - ושם, שהמסופר אודות מאמרים שאמר הצמח-צדק בערב חגה"ש (ראה לעיל אות ו [ה]), הכוונה לערב מתן-תורה, דהיינו ליל שבועות. וברשימת דרושי הצמח-צדק מצינו, שבשנת תר"ה אמר מאמר דא"ח בלילה הראשון של חגה"ש).
וראה גם לעיל (אות ו) שגם מאדמו"ר האמצעי יש מאמר מ"ליל א' דשבועות", וכן מאמרים רבים מאדמו"ר מוהרש"ב ואדמו"ר מוהריי"צ. אך המובן בפשטות, שכל המאמרים הללו נאמרו בתחילת הלילה, קודם תפילת ערבית או אחריה, ולאו דוקא בקדרותא דצפרא.
[ב]
..מאמר "מתן תורה" שכ"ק אדמו"ר [מוהרמ"מ] שליט"א אומר בלילה הראשון של חג-השבועות לפנות בוקר, בקדרותא דצפרא. ואכן, בערך בשעה שלוש לפנות בוקר, נשמע בקרב החסידים קול תנועה ברעש גדול; כ"ק אדמו"ר שליט"א יוצא מחדרו המיוחד, ומכל עבר החלו להיחפז זקנים ונערים לכיוון בית-המדרש. תוך דקות ספורות התמלא בית-המדרש הגדול מפה אל פה.
כ"ק אדמו"ר שליט"א התיישב בראש השולחן, על הבימה שהוכנה עוד קודם לכן, וכעבור רגעים מועטים של שקט מוחלט פתח הרבי שליט"א באמירת המאמר "להבין למה ניתנה תורה לנשמות בגופים דוקא", שאמירתו נמשכה כמחצית השעה.
בסיום המאמר נאספו חסידים רבים ואברכים לחזרת המאמר ששמעו זה עתה מפי הרבי (קובץ-ליובאוויטש, 14 [תשט"ז], עמ' 147)
[ג]
עוד על מאמרי ליל חג-השבועות, ראה במאמרו של הרה"ח ר' מיכאל אהרן זעליגזאן (כפר-חב"ד, גל' 572, עמ' 19-18) . מהאמור שם עולה, שבשנת תשי"ב ציוה הרבי לנגן קודם שפתח באמירת המאמר (ומקישור העניינים נראה, שהדבר נעשה כדי ליתן שהות להודיע ל"עולם" שהרבי עומד לומר דא"ח). ועוד שם: בדרך כלל היתה אמירת המאמר נמשכת כארבעים דקות. בסוף המאמר, הרבי קם ממקומו, פניו להבים, כשהמטפחת עדיין כרוכה על ידיו הק' (כהנהגת רבותינו נשיאינו) והסיר אותה רק בצאתו מבית-הכנסת.
הערות
- 1. במנהגי כמה צדיקים מצינו, שנמנעו מדיבור כלשהו משעת התחלת אמירת ה"תיקון" ועד אחר תפילת המוסף (ראה: קונטרס-המנהגים דקוידנוב, אות פב; מנהגי-מהריי"ו, אות תיג; ערכי-יהושע, אות קסא). ויסודו מהאמור בסידור האריז"ל להר"ר שבתי (בסדר חג-השבועות) בזה הלשון: בשם מורי נר"ו, צריך ליזהר מאד אחר התיקון שעשה בלילה, שלא יפסיק בשום שיחה בטילה עד אחר שאומר במוסף קדושת כתר, כי אז עולין כל קישוטי הכלה שעשה בלילה וכו'. עכ"ל. ובס' זוהר-חי (לזוהר בראשית ח, ב - דף לה, א מדפי הספר) הבין ש'מורי נר"ו' הוא הבעש"ט נ"ע, וכתב: וליזהר באזהרות מרן אלקי הקדוש הריב"ש טוב, ליזהר אחר התיקון שעשה בלילה באזהרה גדולה שלא יפסיק בשום שיחה הנראה כעין בטילה, עד אחר שאומר במוסף כתר.. ומזה נהגו הרבה צדיקים, ומורי הקדוש דודי [מוהרצ"ה מזידיטשוב] בכללם, לעמוד תיכף להתפלל באור הבוקר ולא יפסיק כלל בשום שיחה וכו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.