נח

הבטה בנרות

כשמתחיל יתן עיניו בנרות, ובשעת ברכת הקידוש - בכוס (הגש"פ לאדמו"ר זי"ע, מדברי הרמ"א רע"א, י. מובא בשו"ע אדמו"ר שם, יט)

ודבר זה נוהג לא רק בקידוש של שבת, אלא גם בקידוש ביום-טוב ש"יש לו כל דיני קידוש של שבת לכל דבר" (לקוטי-שיחות, כב, עמ' 283. על-פי דברי שו"ע אדמו"ר שם, ד) וטוב שיהיו נרות אלו הנרות שברכו עליהם, ובפרט ביום-טוב שמברכים שתי ברכות - גם ברכת "שהחיינו" (לקוטי-שיחות, שם)

וכדאי שגם בשעת הסעודה יהיה על השולחן נר אחד לפחות מאותם נרות שברכו עליהם (שם).

את דבריו אלו אמר כ"ק אדמו"ר זי"ע בביקורו בחדר-האוכל של הישיבה לפני ה"סדר" של שנת תשמ"א, וב"יומן שנת 'הקהל'" מאותה שנה (עמ' 127) מסופר, שהרבי ביקש מהטבחית שתשאיל לבחורים את אחד הנרות שהדליקה במטבח, כדי שבשעת הקידוש יתנו בו את עיניהם. הרבי הורה גם להניח את הנר על כסא גבוה, כך שכל הבחורים יוכלו לראותו.