ז

בספר תורה

[א]

אין נוהגין כמנהג צדיקים רבים לקרוא את פרשת הנשיא בספר-תורה.

[ב]

לקרות פרשת הנשיאים (בתחילת ניסן) בספר-תורה - לא נהג כן כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ].. וידוע אשר הנהגות כ"ק מו"ח אדמו"ר היו כהנהגות אביו [מוהרש"ב] ולמעלה בקודש. וכבר אמרו חז"ל, נהרא נהרא ופשטיה (אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע, טז, עמ' קפט)

[ג]

גם בראש-חודש ניסן, בשבת (שחרית או מנחה) ובימי הקריאה שני וחמישי - אין לגלול את הספר-תורה אחר הקריאה ולקרוא בו את פרשת הנשיאים (על-פי האמור שם, עמ' קפט-קצא. ועיי"ש כמה טעמים להוראה זו מדיני ספר-תורה וקריאת-התורה. ובפרט בש"ק, שפרשת הנשיאים צריכה הרי להיאמר אחר המוספין דוקא).

והוא דלא כ"מנהג צדיקי אמשינוב ושאר צדיקי פולין", שקורין את הנשיא בספר-תורה בימים שקוראים בתורה גם בלאו הכי.

על המנהג לקרוא את פרשת הנשיא בספר-תורה, ראה: לקוטי-מהרי"ח (ג, ב), נמוקי-או"ח (תרסט), שו"ת תורת-יקותיאל החדש (סי' מו), הגדת צאנז (עמ' קלו.

רכג) - ועיי"ש שמקור המנהג לקרוא בס"ת הוא מהרה"ק רמ"מ מרימנוב. חילוקי המנהגים בזה ראה בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' קצד-קצה), נטעי-גבריאל (א, עמ' יח-יט).

והוסף עליהם את מ"ש הרב מניז'נוב בשו"ת הד"ר (מהדו"ת סי' לח): המנהג אצל רה"ק [בית סטרטין-ראהטין] בכל חודש ניסן להוציא ספר-תורה אחר התפילה ולקרות בו הנשיא. ובס' דרכי-הישר-והטוב (כט, ב): בימי הנשיאים היה [הרה"ק מליסקא] קורא הנשיא בס"ת (והיה מחלק "תיקון" בבית-המדרש בכל יום, והיה אומר כמה פעמים תורה על הנשיא של אותו היום) . וכן הוא בס' לב-שמח החדש (יא, ב), מנהגי-קומרנא (אות רסט), תפארת-איש (עמ' שפז).

וכמנהגנו שלא לקרות בספר-תורה הובא שם שכך גם מנהג זידיטשוב, בעלז, ויז'ניץ וסקווירא. גם בבאבוב אין קוראים בס"ת (וראה בהגדת צאנז, עמ' רכג). וכן הוא במנהגי-אליק (אות קו), קדושת-ישראל (אות מד), מנהגי-ספינקא (עמ' כה), מנהגי-מהריי"ו (אות שה), קונטרס המנהגים דקוידנוב (אות מה - רק י"ב יום), ערכי-יהושע (אות קא).