סג
עלייה למירון
[א]
בארץ-ישראל נוהגים רבים לעלות לקברו של רשב"י במירון.
בביקורו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זי"ע באה"ק בשנת תרפ"ט, נסע למירון (בו' מנחם-אב), היה בקבריהם של הרשב"י ובנו, 1 ובמערת ר' יצחק נפחא (ראה: ס' התולדות אדמו"ר מוהריי"צ, ד, עמ' 32)
[ב]
באשר לנסיעת תלמידי הישיבה למירון בל"ג בעומר, כותב כ"ק אדמו"ר זי"ע (בשנת תשי"ב) להנהלת הישיבה בלוד: שמחתי במאוד למה שמודיעים, במקצת עכ"פ, בענין הנסיעה למירון בל"ג בעומר. ובטח ימלאו הנוסעים, במכתבים מפורטים (אגרות-קודש, כא, עמ' קס)
ושוב אודות תלמידי אותה ישיבה (בשנת תשט"ו): כיון שנהגו בכגון דא בשנים שעברו, אין כדאי לבטל הענין ולתת מקום ללמוד פירושים בזה, ומהם פירושים שאינם רצויים. אבל לאידך גיסא, אין מההכרח שתסע כל הישיבה וכל הר"מ והר"י וכו' (שם, יא, עמ' סא. ועיי"ש, שהסברא לביטול הנסיעה היתה מצד ביטול הזמן)
ואודות תלמידי הישיבה בירושלים (בשנת תשי"ז): מובן שנכון עשו במה שהרשו לתלמידים לנסוע למירון ביום הבהיר ל"ג בעומר, ומכמה טעמים.
וגם על כגון דא נאמר "עת לעשות לה'" וגו' (שם, טו, עמ' קעב)
וראה בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' רעו) שכתב: היו מגדולי ישראל שהרשו לתלמידי ישיבותיהם לעלות למירון ביום ל"ג בעומר, והיו מהם שמנעו זאת. וכל הלבבות דורש ה'.
[ג]
כוונתו של הרבי בנסיעות אלו היתה, בעיקר לשם עריכת "מבצעים" והפצת יהדות בין רבבות המתכנסים במירון.
במכתבו להנהלת כפר-חב"ד (בשנת תשט"ז) כותב הרבי: בודאי ישתתפו גם אנשי הכפר המתאימים לזה בנסיעה למירון ביום ל"ג בעומר הבע"ל.
ואלו הנשארים בכפר (או בשבת שלפני ל"ג בעומר - גם הנ"ל - ובסמיכות לל"ג בעומר), ימשיכו גם-כן שמחה זו בכפר-חב"ד על-ידי התוועדויות בדברי חסידות ובדברי התעוררות. ומהם התוועדות גם נשי ובנות חב"ד, ד' עליהם תחיינה (שם, יג, עמ' מו-מז)
ובאותה שנה, לצעירי-אגודת-חב"ד בירושלים: פשוט ופשיטא שהשייכים לזה צריכים לסדר נסיעה למירון, ובלי-נדר אשתתף במידה מסויימת בהוצאות הכרוכות בהענין. ואלו שמאיזה סיבות נכונות לא יוכלו לנסוע, בוודאי יארגנו דבר המתאים והתוועדות בירושלים ת"ו, ויתאימו הפעולות עם כל הסניפים והחברים, ותהיה בהצלחה (שם, עמ' נ. עוד בקשר לפעולות צא"ח דירושלים בל"ג בעומר במירון: שם, טו, עמ' קכ. קמ)
בשנת תשל"ג הסכים כ"ק אדמו"ר זי"ע ששיחתו בל"ג בעומר תועבר ב"שידור ישיר" גם למירון, אך לבסוף ביטל הרבי את יציאתו ל"שיחה" באותה שנה (ראה: 'התקשרות', מב, עמ' 11)
הערות
- 1. כעבור עשר שנים אמר אדמו"ר מוהריי"צ, כי בקברו של רשב"י הרגיש "היימישער", היינו בשמחה (ס' השיחות תרצ"ט, עמ' 332). ובליקוטי-דיבורים (עמ' 1034): במירון הוא "אוהל" של שמחה... רשב"י הוא רבי שמח שקיבל על עצמו את כל מה שישראל מחסרים ח"ו בקיום התורה והמצוות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.