נג

אצל אדמו"ר הצמח-צדק

[א]

..אז - בשנת תר"ד - היה עדיין הסדר שאת סעודת ל"ג בעומר ערכו בשדה.. הסדר היה שבאור לל"ג בעומר היו החסידים עורכים סעודה ומתוועדים עד מאוחר בלילה. בבוקר ל"ג בעומר היו מתפללים בהשכמה, מתוועדים עד שעה שתיים בצהרים, ואז היה אדמו"ר הצמח-צדק יוצא אל ה"עולם". באותה שנה חל ערב ל"ג בעומר בסדר תניינא של בה"ב, והרבנים התירו - בהוראת שעה - ליטול ידים לסעודה אחר תפילת המנחה (ס' השיחות תש"א עמ' 58. וראה שם שהרה"ק ר' הלל מפאריטש לא הפסיק תעניתו, וכן הוא בלקוטי-דיבורים עמ' תקכ ועמ' 1046)

[ב]

סדר חגיגת ל"ג בעומר היה כנהוג מימי קדם לצאת חוץ לעיר (פעם אל הככר שלפני חצר האנאראווע ופעם לשדה המישור שבכפר אחרעמאווא).. הזוכה בעריכת החגיגה היה מזמין את החסידים היושבים ואת האורחים הבאים, שיבואו אליו עוד ערב ל"ג בעומר, ואחר תפילת מנחה גדולה ביום ל"ב בעומר היה עורך סעודה גדולה בדגים ובשר שנמשכה עד תפילת ערבית. בשעת הסעודה היו חוזרים מאמר דא"ח, מספרים סיפורי חסידים, מנגנים ורוקדים, ועל-פי רוב היו נעורים כל הלילה ומתפללים בהשכמה תפילה בציבור במתינות וגם באריכות. בשעה האחת-עשרה היתה מוכנה סעודת חלב עם משקה יי"ש לרוב, ומשעה השלישית בערך היו מחכים לביאתו של כ"ק אדמו"ר [הצמח-צדק].

(בשנת תר"ד אמר הרבי מאמר דא"ח ד"ה "עד הגל הזה", התעכב כשתי שעות ונסע לביתו)...

בשנת תר"ט היתה הפעם האחרונה לחגיגת חג ל"ג בעומר בשדה הקרובה להאנאראווע, שבה השתתף כ"ק אדמו"ר [הצ"צ]. בשנה ההיא חל ל"ג בעומר ביום החמישי. ביום הרביעי אחר תפילת שחרית הלכו כל האברכים היושבים ותלמידי הישיבה והאורחים שבאו על יום השבת פ' אחרי-וקדושים העבר ונשארו עד אחר החג, והאורחים החדשים שבאו על ל"ג בעומר.. לחוג את חג הל"ג בעומר כנהוג בכל שנה מאז התיישב כ"ק אדמו"ר [האמצעי] - בשנת תקע"ד - בליובאוויטש.. בל"ג בעומר, בשעה הרביעית לערך אחר חצות היום, בא כ"ק אדמו"ר [הצ"צ]

ויאמר מאמר חסידות ד"ה "להבין ענין הכתר".. ויתעכב כשלוש שעות.

וטרם נסעו ציוה לנגן את ניגון כ"ק רבינו אדמו"ר הזקן, ניגון בעל ארבעת הבבות הידוע.. כשנסע כ"ק אדמו"ר לביתו נתאספו זקני החסידים.. ויחזרו את המאמר.. ויתפלאו על אשר צוה כ"ק לנגן את ניגונו של כ"ק רבינו הזקן... (לקוטי-דיבורים, עמ' 1042-1037)

[ג]

ברשימת דרושי אדמו"ר הצמח-צדק מצינו אודות מאמרי דא"ח שנאמרו בל"ג בעומר של השנים: תקצ"ג, תקצ"ח, תר"ד, תר"ו, תר"ט, תרט"ז ותרכ"ד.