קע

"הלל הגדול" ו"נשמת"

ב"הלל הגדול" - מ"הודו" ועד "ויוצא ישראל" יכוון ביו"ד של שם הוי"ה, ומפסוק "ויוצא ישראל" עד "למוליך" בה"א כו' (פרי-עץ-חיים שער השבת פ' יט) . וכנראה כוונה זו שייכת לרבים, מדהכניס רבינו בסידורו האותיות יו"ד ה"א כו' מול פסוקים הנ"ל (בתפילת שבת), אף שבכלל לא כתב הכוונות בסידורו, כיון שהוא שוה לכל נפש (הגש"פ לאדמו"ר זי"ע, ובס' המנהגים בקיצור לשון. ויש אומרים, כי באחת משיחותיו אמר פעם כ"ק אדמו"ר זי"ע שזה לאו דוקא, כי אפשר שרבינו הזקן רשם את הגהותיו לנוסח התפילה על סידור שבדפוס שבו היו הכוונות הללו, ולא מחקן, אך אין זה שהיה בדעתו לרושמם באופן השוה לכל נפש).