עט

"חטיפת" האפיקומן

[א]

אין נוהגין ב"חטיפת" האפיקומן בבית הרב (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע. ובהגדה שם: ולהעיר ממאמר רז"ל בתר גנבא גנוב וטעמא טעים - ברכות ה, ב [הגונב מהגנב אף הוא טועם טעם גניבה - רש"י. וראה בגמ' שם, דאף אם אין בכך עבירה, צריך לפשפש במעשיו ולשוב בתשובה]).

[ב]

יש נוהגין שהתינוקות "חוטפין" את האפיקומן (ופודין אותו מהם תמורת איזו מתנה). ואומרים שמרומז בלשון רז"ל: חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל התינוקות שלא יישנו (פסחים קט, א. חק-יעקב תעב, ב) . כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] סיפר, איך שפעם "חטפה" בתו הבכירה של אדמו"ר מהר"ש האפיקומן שלו, והיה זה בקטנותה. וכנראה שהיה זה מקרה יוצא מן הכלל (הגש"פ לאדמו"ר זי"ע. וראה הקטע הבא. וצ"ע)

[ג]

היה חפץ - מהר"ש נ"ע - שילדיו יגנבו אצלו האפיקומן. אבל הם לא הרהיבו עוז. פעם האט זיך דבורה-לאה אטואציט [=העזה]. ער האט זי געחאפט בא דער האנד [=הוא תפסה בידה]. קיבלה בעד זה א שנירעל פערל [=מחרוזת פנינים] ('רשימות' אדמו"ר זי"ע, ממה ששמע ממוהריי"צ בימי הפסח תרצ"ה בווארשא)

[ד]

וראה בס' ויגד-משה (עמ' קיט-קכ ובהוספות עמ' רצה), טעמים שונים למנהג ה"חטיפה". גם הביא שם מס' ארחות-חיים החדש בשם ס' מאורי-אור [מיץ תקפ"ב], שמנהג זה בדוי והבל, ובגויים נשמע שהיהודים לומדים ילדיהם לגנוב זכר ליציאת מצרים "וינצלו", על-כן המונע משובח. עכ"ל. והוסף על האמור שם, את דברי הרב יעב"ץ בהגהותיו לסידורו: מה שנוהגין אצלנו האשכנזים שהילדים גונבים האפיקומן, יש לו סמך בגמרא חוטפין מצה בלילי פסחים (נדפס בהוספות לסידור עמודי-שמים, תשכ"ו, עמ' עז). ובס' מקור-חיים (לבעל החות-יאיר, סי' תעז) כתב: מנהג שהתינוקות גונבין האפיקומן הוא לחבב המצוה, ומ"מ יש פנים למחות ולבטל המנהג.

בס' דרכי-חיים-ושלום (אות תקצז) כתב, שלא להוציא האפיקומן ממקומו עד "צפון". וכעין זה ברזא-דעובדא (עמ' קכט), שהצניע האפיקומן בין שני כרים, והקפיד שלא יוציאוהו הקטנים קודם האכילה. ובמנהגי-מהריי"ו (אות שנג), שמשום מעשה שהיה הקפיד להטמין האפיקומן בצינעא כדי שלא "יחטפוהו".

בהגדת לב-יחזקיה (אות נד), שלא הניח לחטוף האפיקומן (ועיי"ש בהע' טז).

ובמנהגי-סקווירא (עמ' טז), שאין חוטפין האפיקומן.

בהגדת צאנז (עמ' רי), שהיו נוהגין לגנוב האפיקומן, וכשלא גנבו אצל הרה"ק משינווא הקפיד על זה מאוד. ובהגדת ראפשיץ (עמ' רעז) הביאו מספרי חסידות טעמים לגניבת האפיקומן ו"פדייתו" במלבוש חדש.

וראה עוד בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' רצ-רצא), והביא שם מס' דברי-חנה שהרה"ק מקאלאשיץ הקפיד שלא יחטפו האפיקומן. ובס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' רפט), שמנהג לעלוב ונדבורנא להקפיד שלא לגנוב האפיקומן.