יח

[א]

גם בבית אאמו"ר [הרה"ח ר' לוי יצחק נ"ע] היו מדייקים רק בלילה הראשון לאכול את האפיקומן קודם חצות, ובלילה השני לא הקפידו (המלך-במסיבו, ב, עמ' צז)

[ב]

בלילה הראשון, בערך בשעה 11.50 - קרוב לשעת חצות, נהג הרבי - בשנים שהיה ה"סדר" נערך בדירת אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע - לפנות לאחד הבחורים שעמדו סביבו, ולשאול "מה השעה". 1 בשני הלילות היה ה"סדר" מסתיים בערך בשעה 1.15 בלילה.

ראה בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' שלא), מהי שעת "חצות". ואכמ"ל.

[ג]

בשני הלילות נהג כ"ק אדמו"ר זי"ע להשיב לשאלות המסובים, אך לא היה אומר ביאורים בהגדה.

בלילה השני (בשעה 1.30 בלילה), נהג הרבי לצאת אל הקהל להתוועדות, ומבאר מענייני ההגדה. כך נהג החל משנת תשי"א (ובשנת תשי"ב, גם בלילה הראשון), ומשנת תשי"ז ואילך נהג לומר גם מאמר דא"ח, שפתיחתו היתה אף היא באחת מפיסקאות ההגדה.

ניכר היה שהתוועדות זו נערכת כדי לקיים את מנהג רבותינו הק' להאריך בביאורי ההגדה בליל הסדר השני. אבל בעת שהיה עורך את הסדר בבית חותנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, היה הרבי יושב כתלמיד לפני רבו ולא היה אומר ביאורים (אלא רק משיב בקצרה באם היה נשאל על-ידי מישהו מהמסובים).

סדר זה היה נהוג עד שנת תש"ל, כל עוד נערך ה"סדר" בדירת אדמו"ר מוהריי"צ, וחדל אחר פטירת הרבנית נחמה דינה ע"ה (בעשירי בטבת תשל"א). משנת תשל"א ואילך ערך הרבי את ה"סדר" בביתו (ובשנים האחרונות - בסמוך לבית-המדרש), ולא יצא אחר-כך אל הקהל.

הערות

  1. 1. במשך שנים רבות היתה לאחד הבחורים "חזקה", שאליו היה הרבי פונה בשאלה זו. הוא היה מביט בשעון החשמלי הקבוע בקיר שמאחורי הרבי, ומשיב. באחת השנים התקלקל אותו שעון, ובמקום מושבו של הרבי היה מונח על השולחן שעון-יד קטן, והיה מביט בו מפעם לפעם. אך כדי שלא לקפח את "חזקתו" של אותו בחור, הנה כשקרבה שעת חצות לא שינה הרבי ממנהגו, ופנה לאותו בחור בשאלת "מה השעה". הלה הציץ בשעון המקולקל, ומסר את השעה שהורה השעון באותו רגע: השעה 9... הרבי חייך, הביט בשעון שלידו, והחל בסדר "צפון"...

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.