ה

מכירה באמצעות מורשה [א]

בהיותו בחו"ל, היה קשה לאדמו"ר מוהרש"ב למכור שם את חמצו, ועלה בלבו קצת ספק שמא אינו יכול למכור (על-ידי הרשאה) בליובאוויטש את חמצו שבחו"ל, ושמא גם יש ליתן לגוי עוד קצת זמן אחר הפסח בכדי שיוכל למכור ליהודים שבחו"ל אחר הפסח. אך לבסוף החליט שאין בכל אלו מניעה, ועשה שטר-הרשאה לבנו מוהריי"צ שימכור את החמץ עבורו בליובאוויטש (ראה באגרות-קודש מוהרש"ב, ג, עמ' רטו ועמ'' רכח. שני שטרות כאלו נדפסו להלן בהוספות שבסוף הספר)

[ב]

בווארשא (תרצ"ד), באוטבוצק (תרח"ץ) ובלייקווד (ת"ש) לא מכר אדמו"ר מוהריי"צ בעצמו את החמץ לרב (כנראה בגלל שלא רצה להטריח את הרבנים לבוא אליו לביתו), ונתן יפוי-כח לביצוע המכירה אל הרב; בשני המקומות הראשונים ניתן כתב-ההרשאה לרה"ח ר' מרדכי מענטליק ע"ה, ובשלישי - לרה"ח רחמ"א חודקוב ע"ה (שני השטרות הראשונים נדפסו בהוספות, השלישי לא הגיע לידינו)