לז

כשחל בפסח-שני

[א]

כשחל תענית האחרון דבה"ב בפסח-שני האם מתענין - ראה שו"ת מהרש"ם ח"ו סי' לב (ובהערות לשם - ירושלים תשכ"ח).

לקוטי-מהרי"ח פסח-שני [מד, ב]. ושם נסמן. ועיין בלקוטי-דיבורים ח"ג תקכ, א (לקוטי-שיחות, יז, עמ' 505)

ואין כאן הכרעה, כי לדעת הגרי"ש נטנזון אין מתענין, ולדעת האשל-אברהם מבוטשאטש ומהרש"ם - מתענין. ככל הנ"ל ראה גם בדעת-תורה למהרש"ם (או"ח קלא, ז). וראה גם בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' קפח).

[ב]

בשנת תשל"ז חל פסח-שני ביום שני, וכ"ק אדמו"ר זי"ע התפלל מעריב בשעה מוקדמת, כדרכו בימי תענית בה"ב ("חדשות מבית חיינו ומכרם חב"ד", גל' 89, טז אייר תשל"ז. קביעות כזו היתה גם בשנים: תש"י, תשי"ד, תשל"ד, תשמ"א - וכדאי לברר ההנהגה גם באותן שנים).

[ג]

בקונטרס זמיר-עריצים (אלעקסניץ תקל"ב, כתב ג'), מואשמים החסידים בכך שהם מקילים בתענית בה"ב, ובפרט כשחל בפסח-שני אוסרים הם את הצום לחלוטין. ובכתבי ר' יאשע שו"ב (עמ' נג) מסופר, שאת הרה"ק רמ"מ מוויטבסק גירשו מהמגידות של העיר מינסק, היות וביום תענית בה"ב שחל בפסח-שני, ישב הרב עם אנשיו בסעודה גדולה והוא חבוש שטריימיל לראשו.