ל

"מחול המשיח"

[א]

אחר הסעודה [באחרון-של-פסח תרצ"ה], קנה כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] ריקודים שירקדו אחר תפילת המנחה בשביל "עזרת אחים", "קופת בחורים", "גמ"ח" ו"משיח'ס טאנץ" [="מחול המשיח"] (ס' המאמרים תשי"א - מלוקט - עמ' 247)

[ב]

כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] היה נוהג באחרון-של-פסח להורות שירקדו ריקוד-של-משיח ("משיח'ס טאנץ"). מצד טעמים שונים לא רציתי לעשות כן באחרון-של-פסח עצמו.. ובכל אופן, יש להשלים זאת ביום ש"ק זה, שהוא עדיין המשך לאחרון-של-פסח. לכן, ירקדו עתה "משיח'ס טאנץ". וכ"ק אדמו"ר שליט"א רקד עם כל הקהל במחול - "משיח'ס טאנץ" (שיחת ש"פ אחרי תשי"א. תורת-מנחם, ג, עמ' 62)

[ג]

אדמו"ר [מוהריי"צ] הנהיג לרקוד באחרון-של-פסח את "מחול המשיח" ("משיח'ס טאנץ") (שיחת אחש"פ תשי"ב, אות לח) .

המשיך הרבי ואמר באותה שיחה: את הביטוי "מחול המשיח" ניתן לבאר בשני אופנים: מחול שיש לו שייכות והוא הקדמה למשיח, מחול שהמשיח משתתף בו.

לנו כדאי לבאר באופן השני, כלומר שמשיח כבר נמצא אתנו והוא משתתף עמנו בריקוד שלו.

לעתים היה אדמו"ר [מוהריי"צ] מורה לנגן תחילה את ניגונו של אדמו"ר הזקן ואחריו את הניגון "ניע זשוריצי חלופצי", ולעתים בסדר הפוך. מאחר והניגון "ניע זשוריצי" הוא ניגון של שמחה, והרבי הנהיג לרקוד את "מחול המשיח", לפיכך ינגנו עתה תחילה את ניגון אדמו"ר הזקן, ואחריו ירקדו בניגון "ניע זשוריצי" את "מחול המשיח".

הרבי הורה לנגן "ניגון הכנה", אחריו את ניגונו של אדמו"ר הזקן, ואת הבבא הרביעית שבניגון אדמו"ר הזקן לנגן שמונה פעמים. אחר-כך אמר: עתה ינגנו את "ניע זשוריצע חלופצי", וירקדו בשעת מעשה את "מחול המשיח".

אך שינגנוהו בשמחה רבה, ויציירו לעיניהם שמשיח - אשר הוא "גבה מאוד" אפילו למעלה מאדם-הראשון קודם החטא - רוקד עמנו, ושזו הקדמה ושייכות לביאת משיח.

הרבי רמז בידיו לנוכחים שירקדו במקומם, והוא עצמו רקד על מקומו בשמחה עצומה.

אך בשנים הבאות כמדומה שלא מצינו בדבריו של כ"ק אדמו"ר זי"ע התייחסות ל"מחול המשיח".