ט

כמה מנהגים יש בנגינת הטעמים של שירת-הים (ראה: ס' מנהג-ישראל-תורה, ב, עמ' קפה. נטעי-גבריאל, ג, עמ' סד-סה) , ובכמה מקומות מסופר שהיתה קבלה מאדמו"ר הזקן באופן נגינת הטעמים המיוחדים לכמה פרשיות, ובהן שירת-הים (ראה: לקוטי-דיבורים, עמ' 460. תלו. ס' השיחות תרח"ץ, עמ' 253. ס' השיחות תש"ג, עמ' 88) .

להלן שניים מנוסחי הקריאה שנהגו בהם אנ"ש: הראשון כפי שקרא הרה"ג הרה"ח ר' יעקב לנדא ע"ה בבית-מדרשו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ברוסטוב (כפי ששמעתי מבניו, יבדלו לחיים) , והשני כפי שקרא הרה"ח ר' מרדכי שוסטרמן ע"ה בבית-מדרשו של כ"ק אדמו"ר זי"ע (כפי הקריאה שהוקלטה מפיו, כמובן בימות החול) .

התיבות המודגשות, הן התיבות שנקראו בנעימה המיוחדת. ויש להעיר, כי נעימות הקריאה של שני הנוסחים אף הן אינן זהות.

נוסח הגר"י לנדא ע"ה: "ובני ישראל.. מימינם ומשמאלם" (בפעם השניה, בפסוק כט) . "וירא ישראל.. ויאמינו בה' ובמשה עבדו". "אז ישיר.. סוס ורוכבו רמה בים". "עזי וזמרת.. אלקי אבי וארוממנהו". "ה' איש מלחמה.. ה' שמו" (פסוק זה בספק) . "ימינך ה'.. ימינך ה' תרעץ אויב".

"מי כמכה.. נורא תהלות עושה פלא". "תפול עליהם.. עד יעבור עם זו קנית" (פסוק זה קרוב לוודאי) . "ה' ימלוך לעולם ועד".

נוסח ר"מ שוסטרמן: "ובני ישראל.. מימינם ומשמאלם" (בפעם השניה, בפסוק כט. והנעימה היא כמו בתיבות שלפני "חזק" בסיום ספר) . "וירא ישראל..

ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (בנעימה כנ"ל) . "אז ישיר.. סוס ורוכבו רמה בים". "עזי וזמרת.. זה אלי ואנוהו אלקי אבי וארוממנהו". "ה' איש מלחמה.. ה' שמו". "ימינך ה'.. ימינך ה' תרעץ אויב". "מי כמכה..

נורא תהלות עושה פלא". "נחית בחסדך.. נהלת בעזך אל נוה קדשך" (כן הוא בהקלטה. ובזכרון רבים שלא נהג לקרוא כך) . "תפול עליהם..

עד יעבור עם זו קנית". "תביאמו ותטעמו.. מקדש אדנ-י כוננו ידיך". "ה' ימלוך לעולם ועד". "כי בא.. הלכו ביבשה בתוך הים".

"ותען להם מרים.. סוס ורוכבו רמה בים".

הרה"ח ר' מאיר חורלוב ע"ה היה קורא את כל פסוקי השירה בנגינה המיוחדת, ומן הסתם נהגו כך בעירו נעוויל (מהרה"ח ר' יוסף יצחק אופן שי')