קלח

הסיבה ועישון

[א]

מנהגנו: אוכלין שלא בהסיבה (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע) .

אף שבשו"ע אדמו"ר (תעב, יד) נאמר, שהמיסב בכל הסעודה הרי זה משובח ועושה מצוה מן המובחר (בשיחתו בש"פ שמיני תשכ"ט הגדיר הרבי כ"דבר פלא" את הנהגתם זו של רבותינו, שלא כדברי אדמו"ר בשו"ע). וראה בס' ויגד-משה (עמ' רל) כמה פרטים בזה, ואשר בזמננו אין נוהגין לאכול את כל הסעודה בהסיבה. וכן בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' רסט), נטעי-גבריאל (ב, עמ' שנב). בסקווירא נהוגה הסיבה ממש, או קצת הסיבה (מנהגים, עמ' יט; הגדה, עמ' כא), ובהגדת צאנז (עמ' רט) והגדת זידיטשוב (עמ' פב), שכל הסעודה בהסיבה.

[ב]

גם הרה"ח ר' לוי יצחק ע"ה - אביו של כ"ק אדמו"ר זי"ע - לא היה מיסב במשך הסעודה (המלך-במסיבו, ב, עמ' קכג)

[ג]

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לא היה מיסב בשעה שעישן. הרה"ח ר' לוי יצחק - אביו של כ"ק אדמו"ר זי"ע - היסב בשעת העישון, אע"פ שלא היה מיסב בכל משך האכילה. ולא היה מיסב בכל פעם שהיה מעשן, אלא רק פעם אחת, כדי להראות שגם בענין זה שייך (צריך?) הסיבה (המלך-במסיבו, ב, עמ' צח. קכג)

גם הרה"ק ר"ח מצאנז היה מעשן את מקטרתו באמצע הסדר (אוצר-החיים אות שמט. הגדת צאנז עמ' רט). וראה לעיל (עמ' סה אות כג) בענין העישון בימי הפסח, וכן במנהגי יום-טוב.