קלד

"כן עשה הלל.."

הנוסח בסידור אדמו"ר הוא: כן עשה הלל בזמן שבית-המקדש היה קיים, היה כורך פסח מצה ומרור ואוכל ביחד, כמו שנאמר "על מצות ומרורים יאכלוהו".

ובהגש"פ שלו האריך כ"ק אדמו"ר זי"ע בביאור שלושת הדיוקים שבנוסח זה: [א] אין מקדימים ואומרים "זכר למקדש כהלל", [ב] "בזמן שבית-המקדש היה קיים" (ולא: "בזמן שבית-המקדש קיים" כפי שהוא בכמה נוסחאות וגם בסידור אדמו"ר בפ' הקטורת ולעיל בהגדה) , [ג] "פסח מצה ומרור" (ולא: "מצה ומרור" כבכמה נוסחאות ובדברי הפוסקים. ובשו"ע אדמו"ר [תעה, יח]: כורך מצה ומרור כו', ואין מזכירין "פסח".. מכל מקום המזכיר לא הפסיד).

והנה הפתיחה "זכר למקדש כהלל" מצויה כיום בכל הגדות החסידים שראיתי, אך לא בהגדות החסידים הראשונות חלקת-בנימין ובאר-מים, וגם לא ברוב סידורי האריז"ל (לבד מסידורו של הר"ר שבתי).

הנוסח "היה קיים" מצוי בכל הגדות החסידים שראיתי (כולל הגדות החסידים הראשונות הנ"ל) - לבד מהגדת עבודת-ישראל. וכן הוא ברוב סידורי האריז"ל - לבד מאלו של הבעש"ט, של המשנת-חסידים וסידור הפרד"ס.

הנוסח "פסח מצה ומרור" נמצא בסידורי האריז"ל של הבעש"ט, של הר"ר שבתי, של ר"י קאפיל ובסידור הפרד"ס. וכן הוא גם בסידור ראדיוויל, בסידור אור-הישר ובהגדות קוידנוב, ויז'ניץ, 'במסלה' ובעלז, ובס' לב-שמח החדש (יב, ד - אך לא כן בסידור לב-שמח). בהגדות אחרות הנוסח הוא רק "מצה ומרור". כך בהגדות החסידים הראשונות הנ"ל, וכן בהגדות קרלין, לעלוב, סקווירא, טשכנוב ועבודת-ישראל. וכך גם בסידורו של הר"ר שבתי סופר מפרעמישלא. בהגדות נוספות מוקפת התיבה "פסח" בסוגריים.