עח

[א]

אדמו"ר מוהר"ש נהג להניח את האפיקומן של בניו, ולפעמים גם את של האורחים, יחד עם האפיקומן שלו (שיחת י"ט כסלו תשי"ג, אות כב) . ¹

וכך נאמר בשו"ע (תעג, ו): ויקח מצה האמצעית ויבצענה לשתים, ויתן חציה לאחד מהמסובין לשומרה לאפיקומן. עכ"ל. ואדמו"ר בשו"ע (סעיף לה) לא הביא את ענין נתינת המחצה לאחד המסובין. ובמנהגי החסידים מצאתי כן רק בס' מאיר-החיים (עמ' קפו): לנרתיק האפיקומן של רבינו הוסיפו גם יתר בני המשפחה ממצת ה"יחץ" שלהם.

[ב]

ידוע שכ"ק אדמו"ר מוהר"ש היה מצניע יחד עם האפיקומן שלו גם את חתיכות האפיקומן של בני-הבית (המלך-במסיבו, א, עמ' קמד)

[ג]

כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] סיפר, שאדמו"ר מוהר"ש היה לוקח מבני-הבית את חתיכות האפיקומן שלהם, מערבבן עם שלו, ואחר-כך [ל"צפון"] היה מחלק לכל אחד מהם.. וביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר, שזה נוגע לאכילת קרבן הפסח לעתיד-לבוא, שגם אותו יאכלו הם יחד (משיחת ש"פ מקץ תשח"י, אות ח)

[ד]

הרבי [מוהריי"צ] סיפר לי, שאביו אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע, נהג להניח את האפיקומן של בני הבית יחד עם האפיקומן שלו, וכששאל אצלו טעם הדבר, השיב לו, שהאפיקומן הוא זכר לקרבן הפסח שנאכל בחבורה לכל בני הבית (שיחת ח"י אלול תש"י - תורת-מנחם, עמ' 201)

[ה]

וכן הוא ב'רשימות' אדמו"ר זי"ע (ה, עמ' 21-19), אודות הנהגת אדמו"ר מוהריי"צ בפסח תרצ"א בריגא: לוקח האפיקומן של ב"ב (גיסי ואני) אליו, ומצניעם ביחד עם שלו; באר [בליל ב'] נטילתו האפיקומן של ב"ב והצניעו עם שלו: "שמעתי שהוא כמו תכוסו על השה, שיעשו קרבן פסח ביחד".. גם אצל המגיד [ממזריטש] היה מנהג זה.. וכן היה גם-כן אצל אדמו"ר הזקן.. כן היה נוהג גם אדמו"ר האמצעי, והצמח-צדק - (ההמשך נעתק לעיל אות ט [א]).

[ו]

כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] הצניע עם האפיקומן שלו גם את האפיקומן של כ"ק אדמו"ר זי"ע, של חתנו רש"ג, ומשנת תש"ב גם את של נכדו (המלך-במסיבו, א, עמ' רצז)