כג

הסתכלות בסידור ואמירת הסימנים

[א]

אצל אאמו"ר [מוהרש"ב] היה סדר מסודר בכל ענייניו, וכך גם בעריכת הסדר; קודם שסידר את שלושת מצות המצוה, וכן קודם סידור הקערה ואמירת ההגדה, היה מעיין בסידור האריז"ל שהיה מונח על השולחן.

את ההגדה היה אומר מתוך סידור תורה-אור (דפוס וילנא תרמ"ט) , ועל השולחן, לידו, היה מונח סידור האריז"ל עם הכוונות ([להר"ר שבתי מרשקוב], דפוס קארעץ תקנ"ד) - אותו סידור שבו היה מתפלל אאזמו"ר [כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק] בכל ימות השנה (לקוטי-דיבורים, עמ' קלה. בשנת תרד"ע, כתב אדמו"ר מוהרש"ב לבנו מוהריי"צ שהתעתד לבוא אליו לחגה"פ: בטח לא תשכח ליקח הסידור שלי, גם תקח סידור האריז"ל (אגרות-קודש, ב, עמ' תשפו).

[ב]

הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [מוהרש"ב] אמר, שבלילות אלו - שני לילות ה"סדרים" דחגה"פ - קודם לכל עשייה מענייני הסדר, יש להביט בסידור (ס' השיחות תש"ד, עמ' 92) [ג]

בחג-הפסח, ל"סדרים", היה [מוהריי"צ] משתמש בסידור הזה [הוא "הסידור הישן" של מוהרש"ב, שבו רשם את הגהותיו, ואותו הוריש לבנו מוהריי"צ] (אשכבתא-דרבי, עמ' 79)

[ד]

לפני כ"ק אדמו"ר זי"ע היו מונחים ההגדה 'עם לקוטי מנהגים וטעמים' שלו, וכן סידור האריז"ל (להר"ר שבתי מרשקוב). ובמשך כל הזמן היה מעיין בשניהם. לעתים העביר את הדף בסידור האריז"ל, אף שלא היה מעיין באותו מקום.