מו

[א]

בערב-פסח היה אאמו"ר [מוהרש"ב] מתפלל מנחה בשעה מוקדמת.

בין אמירת - לנכון יותר: לימוד - "קרבן פסח" (שארך כשעה עד שעה ומחצה) לתפילת ערבית נותרו כמה שעות. בשעות אלו היה מדבר בענייני קבלה וחסידות מענין קרבן-הפסח, וכפי שהוא בעבודת ה'. כן היה מספר ואומר פירושים בהגדה ששמע מאביו, כ"ק אדמו"ר מוהר"ש.

האוירה ששררה אחר לימוד ה"קרבן פסח" לא היתה רק הכנה ליום-טוב, אלא היא עצמה היתה ממש יום-טוב. שמחה הבאה ממחשבה טובה, בתקוות הגדולות והטובות ביותר לביאת המשיח (על-פי לקוטי-דיבורים, עמ' קלד)

[ב]

משנת תר"ן עד תרע"ט.. היה [מוהרש"ב] קורא אותי לאמר יחדיו את ה"קרבן פסח".

סדר ואופן אמירתו [של אדמו"ר מוהרש"ב] ה"קרבן פסח": היה לובש הכובע העגול [=שטריימעל] של יו"ט, ובגדי יו"ט, והיה חוגר עצמו בחגורתו [=אבנט]. היה אומרו בעמידה, עמד - בכל השנים - פניו לדרום. והיה אומרו בפנים צהובות, מדייק בכל מלה ותיבה ומדקדק בדינו.

משנת תרנ"ו והלאה היה מבאר בו איזה ענין על-דרך החסידות, ומשנת תרס"ח ואילך היה מבאר בו גם על-דרך הקבלה (לקוטי-דיבורים, עמ' 1368-1367)

[ג]

הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [מוהרש"ב] למד עמי סדר ה"קרבן פסח", בסידור ובעמידה (רשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, ס' המאמרים תשי"א [מלוקט], עמ' 296)

[ד]

כ"ק אדמו"ר [מוהרמ"מ] שליט"א סיפר, שפעם נכנס לרבי [מוהריי"צ]

הכ"מ בערב-פסח אחר המנחה, וראה את הרבי יושב ולומד משניות ושותה כוס תה. ואמר לו הרבי, שאביו - אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע - לא היה אומר את סדר "קרבן פסח", אלא היה לומדו . (ימי-בראשית, עמ' 130) וכעין זה ב'רשימות' אדמו"ר זי"ע (ה, עמ' 18) , מהנהגות אדמו"ר מוהריי"צ בשנת תרצ"א בריגא: מצאתיו אומר "קרבן פסח" ומשניות פסחים פתוח מונח אצלו על השולחן.