כז

מוצאי שבת-הגדול - "ויהי נועם"

אם חל פסח בשבת, נהגו בליובאוויטש לומר "ויהי נועם" במוצאי שבת-הגדול.

כך איתא ברשימותיו של הגר"י לנדא ע"ה: אצל כ"ק רבינו [מוהרש"ב] נבג"מ זי"ע, לא אמרו "ויהי נועם" אלא רק בשבוע שחל בו יום-טוב ממש. לפני ערב-פסח ולפני ערב-יוהכ"פ אמרו "ויהי נועם". עכ"ל. וכך כתב בס' שבח-המועדים (עמ' 184 הע' 8) בשם הרה"ג ר' זלמן שמעון דווארקין ע"ה, שכן נהגו בליובאוויץ. ובס' "קיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן" (סי' רצג-רצה, עמ' רלט) נאמר, שכך גם נהג כ"ק אדמו"ר זי"ע (ראה ב"אוצר מנהגי חב"ד" למוצאי שבת-תשובה, שכך אמנם הורה פעם הרבי כשחל יוהכ"פ בשבת. אך פסח שאני, ראה כף-החיים סי' רצה אות ז. פרי-מגדים שם מש"ז אות ב. נועם-מגדים לבעל הפמ"ג, עמ' יד). (ואילו בלוח "כולל חב"ד" כתב, שאין אומרים "ויהי נועם" בקביעות כזו).

וכמנהגנו כן הוא במנהגות-וורמייזא (עמ' רל בהגהות). ובמנהגי החסידים מצינו שלא אמרו "ויהי נועם" כשחל פסח בשבת: אמרי-פנחס השלם (אות רמד), מנהגי-ספינקא (עמ' כו), ערכי-יהושע (אות קג), הגדת סקווירא (עמ' יא). וראה בס' נטעי-גבריאל (א, עמ' ל).