ה

[א]

בענין ה"יהי רצון" שאחר ה"נשיאים": כתב לי הרה"ח ר' אלתר שימחאוויץ ע"ה וזה לשונו: בשער-הכולל (פרק מח) בענין אמירת "עבדים היינו" בשבת-הגדול כתב וזה לשונו: "אבל בסידור השמיט זה, כי לא ציין כמו בשארי סידורים 'עד כאן אומרים בשבת-הגדול'". שמעתי בענין זה מידידי התמים הרה"ח הר"ר ישראל יחי' לעווין מנעוול, כי שמע מכ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע (הוא אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע) [שאמר], אם באמת מדייק בעל שער-הכולל כל-כך בדברי אדמו"ר [הזקן] זצוקללה"ה, להוכיח מזה שלא ציין בסידור "עד כאן [אומרים]

בשבת-הגדול" מכלל דסבירא ליה שלא לאמר זה בשבת-הגדול, למה הכניס בסידור [תורה-אור] שנדפס על ידו נוסח ה"יהי רצון" שאומרים אחר אמירת הנשיאים, שלא נמצא כלל בנוסח אדמו"ר [עכ"ל אדמו"ר מוהרש"ב]. וסיים הר"ר ישראל, שבפועל היה כ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב]

נבג"מ נוהג להגיד "עבדים היינו" בשבת-הגדול, ושלא להגיד נוסח ה"יהי רצון" אחר אמירת הנשיאים עכ"ל (קונטרס-הסידור להגרא"ח נאה ז"ל, עמ' כט. (ושמועה כעין זו - אף היא בשם מוהרש"ב - נדפסה בקובץ 'יגדיל תורה' דירושלים ת"ו, ה, עמ' 87).

[ב]

וברשימות הגר"י לנדא ע"ה, שפעם אחת בסעודת הש"ק נתרעם אדמו"ר מוהרש"ב על שהרב לאוואוט הכניס את ה"יהי רצון" של ה"נשיאים" לסידור תורה-אור, ולשאלת הגר"י הנ"ל האם אין צריכים לאמרו, השיב הרבי: אה! ווער זאגט עם?! און אז דער אלטער רבי האט ניט גישטעלט אין סידור "עד כאן אומרים בשבת-הגדול", איז שוין א באווייז אז מען דארף ניט זאגן שבת-הגדול "עבדים היינו"?! און אז שטעהט "כמראה כהן תמצא במחזור" איז א ראיה אז מען דארף זאגען "מחזור"?! שבת-הגדול "עבדים היינו" דארף מען מפורש יע זאגען, און דעם "יהי רצון" פון "נשיאים" דארף מען ניט זאגען! [אה! מי אומר אותו?! ואם אדמו"ר הזקן לא כתב בסידור "עד כאן אומרים בשבת-הגדול", האם זו ראיה שאין אומרים "עבדים היינו" בשבת הגדול?! ואם כתוב שם "כמראה כהן תמצא במחזור", האם זו ראיה שצריכים לומר "מחזור"?! "עבדים היינו" בשבת-הגדול אומרים במפורש, ואת ה"יהי רצון" של ה"נשיאים" אין אומרים!]. .

אמר הכותב, כששמעתי זאת מפי הגר"י לנדא ע"ה הוסיף, שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ היה נוכח בשעת מעשה, ואף הוסיף מדיליה דברי צחות וכו'. ועוד הוסיף הגרי"ל ואמר, שאין לכך סתירה מהאמור בלוח 'היום יום' ש"ציוה [מוהרש"ב] לגיסו הרמ"ה הכהן לאמר ה'יהי רצון' שאחר הנשיא" - שהרי הרמ"ה הנ"ל לא היה מגזע אנ"ש ולא נהג במנהגי חב"ד.

[ג]

אך כ"ק אדמו"ר זי"ע היה אומר את ה"יהי רצון" (ראיתי)

ובענין זה גם גילה דעתו בפירוש, שמהראוי היה לכל אנ"ש לפרסם הוראה זו, כדי שיהיו כולם בהנהגה אחת ולמען לא יחצו העם לשני מחנות (ראה אגרות-קדשו, ו, עמ' סה) .

המנהג שלא לומר את ה"יהי רצון" נרשם במנהגי-מהריי"ו (אות שו) ובמנהגי-קרלין (עמ' רכ. אך במנהגים שבסוף הסידור דקרלין נאמר: בענין אמירת ה"יהי רצון" יש חילוקי דיעות).