לז

אצל אדמו"ר האמצעי

כנראה שאצל אדמו"ר האמצעי הצטיין חג-השבועות בריבוי מאמרי הדא"ח שאמר הרבי, יותר מבשאר השבתות ומועדי השנה.

"אמירתו ד"ח היתה שלא בדרך הטבע, כי היה יכול לומר בש"ק אחת הרבה פעמים, כל פעם כמה שעות. וביום-טוב היה אומר בריבוי יותר, עד שהשומעים היו נלאים משמוע ומוחם היה קטן מהכיל, והוא לא היה נלאה כלל. פעם אחת בחג-השבועות אמר אחת-עשרה פעמים בריבוי גדול, עד שנכנס אליו דודו הר"ר יהודה ליב זלה"ה, ואמר לו: לאו כל מוחא סביל! (בלשון אשכנז אמר: "ניט אלע האבין דיין קאפ"!)" (בית-רבי, ב, דף ג, א)

פעם בחג-השבועות אחר תפילת שחרית, העמידו לאדמו"ר האמצעי כסא בחצר, ורבינו אמר מארך ארוך כדרכו. כשסיים לא פנו אנ"ש לביתם, היות וראו כי רבינו מכין עצמו למאמר נוסף. שוב האריך בדרוש, סיימו והתכונן למאמר שלישי. הרה"ח רי"א מהאמיל ראה את הנעשה, ורץ מיד לבית חתן רבינו - אדמו"ר הצמח-צדק... לא יכול לתת מעצור לרוחו, תפס את הצ"צ בזקנו, ואמר לו: מענדל, מענדל! קום הער און זע וויא עס גיסט זיך אלקות אין גאס! (בוא, שמע וראה כיצד משתפכת אלקות בחוצות!) (מגדל-עז, עמ' קפז. מסיפורי השד"ר הרה"ח ר"י היילפרין)

במאמרי אדמו"ר האמצעי שבדפוס, מצינו ואתו לידינו שבעה מאמרי דא"ח שנאמרו בחג-השבועות תקע"ט, שנים משנת תקפ"ג, שנים מתקפ"ו, ועוד מאמרים בודדים משנים אחרות.