י

ניעורים בלילה

[א]

בליובאוויטש היו ניעורים בליל שבועות (ס' המנהגים, על-פי לוח 'היום יום' עמ' מז)

[ב]

בליובאוויטש היו לילות שלא קראו בהם קריאת-שמע שעל-המיטה:..

ליל שבועות... (ס' השיחות תש"ב, עמ'. והכוונה - כנ"ל - שהיו ניעורים כל אותו הלילה)

[ג]

משום החידוש שבהנהגה זו, סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ]

שאביו [מוהרש"ב] היה ניעור בשני הלילות. אך בכלל צריכים להיות ניעורים בלילה הראשון של חג-השבועות (המלך במסיבו, ב, עמ' קנא. וראה להלן בדבר הניעורים בשני הלילות)

[ד]

יש תחת ידי כתב-יד אדמו"ר האמצעי, וכתוב שם שהוא מבטיח למי שיהיה ניעור בליל שבועות כל הלילה, יזכה לכתר תורה. ואדמו"ר האמצעי היה פוסק! שמעו יהודים, בליל שבועות יש להיות ערים! והכוונה היא באמת שיהיו ערים, פשוט מאוד: לא לישון! (על-פי ס' השיחות תורת-שלום, עמ' 3) .

וראה בס' מאמרי אדמו"ר הזקן דשנת תקס"ו (עמ' שסז-שפג), בביאור ענין כתר הכללי - כתר תורה - שיתגלה לימות המשיח, וכמה בחינות ממנו נתגלו בשעת מתן-תורה ועוד, "ואפס קצה מן אותה ההארה נמשך בשלש רגלים בעולי רגל כשעומדים כולם בעזרה.. אבל זהו [רק] בחינת הארת הכתר בפרט.. אך בשבועות יש קצת מעין הארת הכתר הכללי.. וזה נעשה על-ידי שניעורים כל הלילה בליל שבועות כידוע וד"ל" - שם עמ' שפא).

כנראה ניעור [אדמו"ר מוהריי"צ] כל הלילה ('רשימות' אדמו"ר זי"ע, ח, עמ' 14. מהנהגות מוהריי"צ בריגא תרצ"א. ושם בעמ' 15, שאדמו"ר מוהרש"ב היה ניעור - נעתק להלן אות יב).