ה

[א]

המנהג הפשוט אצל אנ"ש היה, שלמדו פרקי-אבות רק עד חג-השבועות. וכך אמר כ"ק אדמו"ר זי"ע (בש"פ שמיני תשי"ב) : אצל החסידים בקושי החזיקו מעמד עד שבועות, אז חדלו מאמירת פרקי-אבות והתחילו בחזרת מאמרי חסידות בשעת הסעודה השלישית.

אך כ"ק אדמו"ר זי"ע היה מבאר לעתים בשבתות הקיץ - שאחר חג-השבועות - ענין מהפרק שלאותה שבת, והיה אומר שישנם מאמרים מרבותינו הק' מאחר חג-השבועות, על אותם פרקים (כדלעיל).

[ב]

כ"ק אדמו"ר זי"ע לא נהג לומר פרקי-אבות עם הציבור, אלא היה יוצא מבית-המדרש לחדרו מיד אחר תפילת המנחה. אך בש"ק פ' נשא תשל"ח - השבת הראשונה שאחר חג-השבועות - נתיישב הרבי במקומו אחר תפילת המנחה, והחל לומד את הפרק הראשון שבמחזור השני. בשיחתו במוצאי אותה שבת, ביאר הרבי את ענין לימוד פרקי-אבות שקודם חג-השבועות - קודם מתן-תורה - והלימוד שאחר חג-השבועות.

ומכאן ואילך נהגו אנ"ש לומר פרקי-אבות בכל שבתות הקיץ. בשנים הבאות עורר הרבי כמה וכמה פעמים אודות הנהגה טובה זו. ¹