ח

שירת הים שבקריאת התורה

[א]

בעת קריאת השירה - עומדים (ס' המנהגים, על-פי לוח 'היום יום' עמ' מז. וראה בס' קצות-השולחן סי' פד, בדי-השלחן אות כב. ובס' שלחן-הקריאה סי' יב: בקריאת השירה נוהגין כל הקהל לעמוד על רגליהם).

[ב]

במענה על שאלתי [אמר אדמו"ר מוהריי"צ]: כמעט תמיד היה אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע עומד בעת הקריאה ופניו הצדה. בעת קריאת השירה ועשרת-הדברות מיסב פניו אל הספר-תורה. בשעת קריאת "שירת מרים" מיסב פניו אל ארון-הקודש ('רשימות' כ"ק אדמו"ר זי"ע, ה, עמ' 25, מימי הפסח תרצ"א בריגא. וראה שם בהע' 57, שלגבי הקריאה של שש"פ לא נעתק בלוח 'היום יום' אודות העמידה ופניהם אל הספר-תורה, ואילו לגבי קריאת עשרת-הדברות - נתפרש שם).

[ג]

בשנים הראשונות היה כ"ק אדמו"ר זי"ע עומד תמיד בשעת קריאת-התורה (במקומו בקרן מזרחית-דרומית), ופניו פונות מזרחה.

לקריאת שירת-הים היה פונה, או רק מצודד ראשו, לכיוון ספר-התורה (תוך שהיה מסיט קמעא את הטלית המכסה את צד פניו שלכיוון ספר-התורה). אך משנת תשל"ח נהג הרבי לישב בשעת הקריאה, ולקריאת השירה היה קם מכסאו ועומד לצד הסטענדער כשפניו אל ספר-התורה.

עתים נעמד בתחילת קריאת הפסוק "ויושע", עתים בתיבות "וירא ישראל" ועתים בתיבות אחרות.

פעמים רבות אירע, שבמשך קריאת השירה היה מרים עיניו מהחומש מפעם לפעם, ומביט בבעל-קריאה.

בדרך-כלל, משנעמד לקריאת השירה, שוב לא היה חוזר לישב, אלא רק סבב - בסיום קריאת השירה - לכיוון מזרח, ועמד עד שקראוהו ל"מפטיר".